קרא את המקור

אם יש באג בתוכנה שלך, למשתמשים שלך לא אכפת אם זו אשמתך, או אשמת איזשהו מתכנת אלמוני. אכפת להם שיש לך באג. התוכנה של כולם הופכת להיות התוכנה שלי, בגלל שהבאגים של כולם הם הבאגים שלי.

לעתים קרובות אנחנו בונים תוכנה מעל תוכנה של מישהו אחר (לא משנה אם זה framework, ספריה, או מערכת).

דבר ידוע הוא שהתיעוד בד”כ לא מספק. לפעמים הוא לא מקיף מספיק, ולפעמים הוא פשוט שגוי. אבל, טוען ג’ף אטווד בפוסטו “קרא את המקור, לוק“, הקוד אף פעם לא טועה. קוד המקור הוא האמת הבלתי מעורערת, התיעוד הטוב והמהימן ביותר שתמצא.

ג’ף מצטט מפוסט אחר, של ברנדון בלום:

אני מעודד מפתחים לעשות git clone לכל דבר שהם מסתמכים עליו. בהתחלה, הם מפחדים: “הפרוייקט הזה גדול מדי, אני לעולם לא אמצא אותו!” או “אני לא לא חכם מספיק להבין את זה”, או “הקוד הזה כל כך מכוער! אני לא יכול לסבול להסתכל על זה”. אבל לא צריך לחפש בכל הפרוייקט, רק צריך לעקוב אחרי נתיב. ואם לא תבין את הפלטפורמה שעליה אתה מתבסס, איך תבין את התוכנה שלך? וברוב הפעמים, מה שמתכנתים בלתי-מנוסים מחשיבים קוד יפה, הוא בסה”כ שטחי, ומה שהוא מחשיבים מכוער, הוא קוד שבע-קרבות ומוכן לפעולה מבית מדרשו של האקר מנוסה. כעת, שנה-שנתיים מאוחר יותר, באו אלי כמה מפתחים והוד לי על שהכרחית אותם לטבוע או לשחות בקוד של מישהו אחר. הם טובים יותר במקצועם ולא מבינים איך הם הצליחו לעשות אי פעם משהו בלי קוד המקור.

ברור שזו לא חוויה נעימה – לא נשקע בכורסתנו עם קפה מהביל לערב קריאה מהנה בקוד המקור – אבל חייבים לעשות את זה כדי להבין את מה שאנחנו עושים.