לפני כמה שבועות יצאתי לחופשה בת שבוע. באותו שבוע לא נכנסתי כלל לאינטרנט. כשחזרתי לעבודה, היו לי מעל 200 פריטים לקרוא בקורא ה-RSS שלי. כן, אני יודעת שיש אנשים (אפילו מקוראי בלוג זה…) שבשבילם זה לא הרבה, אבל בשבילי זה כן: כל ערוץ RSS שאני נרשמת אליו חשוב לי, ואני רוצה לקרוא כל מה שיש שם. אבל איך מתגברים על 200 פריטים, הממשיכים להתעדכן ולהתווסף יום יום?
מתברר – למרבה ההפתעה – שאני לא היחידה הסובלת מבעיה זו. ומתברר – גם כן באופן מפתיע למדי – שהתופעה של עומס נוצרת לא רק ב-RSS-ים, אלא גם בדואלים (כן, אני בטוחה שאתם המומים. גם אני מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת).
במאמר ב-ComputerWorld מתייחסים לבעיה הכללית של עומס מידע. ראשית הם מתארים את התפתחות התופעה של עומס מידע. לטענת המחברת, בשנת 2011 היקום הדיגיטלי יהיה גדול פי 2 מגודלו ב-2006. אז איך אפשר להתמודד? קודם כל ישנה התמודדות טכנולוגית: קבלת מידע מסונן. זאת ניתן לעשות בשני אופנים: לקרוא אתרים כמו digg, שבו הגולשים המדרגים את המידע בהם לפי רמת חשיבות; והתאמה אישית של קורא RSS.
בנושא התאמה אישית של קורא RSS, התפרסם בשבוע שעבר פוסט ב-SitePoint. המוטיבציה לפוסט הזה היא די משעשעת: לא מדובר כאן בנסיון התמודדות עם עומס מידע, אלא על אי-סימפטיה לחלק מכותבי SitePoint. מתברר שאחד הגולשים באתר, שאל באחת התגובות איך ניתן להשתמש ב-google Reader כדי לסנן פוסטים של כותב מסוים. אז אותו כותב (זה שהשואל רצה להימנע מקריאת פוסטיו) פרסם פוסט המתאר כלי סינון RSS…. למרבה הצער הפוסט הנ”ל לא נראה שניתן להשתמש ב-netvibes או ב-google reader למטרה זו, אלא יש להשתמש בכלים ייעודיים לשם כך. למרבה השמחה, נראה שאפשר ליצור דברים מאד יפים מהסינון הזה – למשל לאחד RSS-ים בעלי תוכן דומה.
גם במאמר הראשון שציטטתי מתוארים כלים לסינון RRS-ים. עם זאת, המחברת ממשיכה ומתארת התמודדות מהסוג האנושי. למשל, לא חייבים לקרוא את כל הפידים. וואלה. בשבילי – עד ששבתי מהחופשה שנה – זה היה בלתי נתפס. אבל כשראיתי שחלפו כמה ימים מחזרתי מהחופשה, ואיני מצליחה לקרוא הכל, התייעצתי עם גורמים נוספים שהנחו אותי בכיוון הזה, והחלטתי להתמקד בדבר שאני הכי אוהבת – קוד צד שרת – ועל הפידים בשאר הנושאים רק לרפרף. אני מוכרחה לומר שהיישום של זה היה קל משחשבתי, וגם כעת, כשכבר התגברתי על הפיגור בקריאה שלי, יש פידים שאני ממשיכה רק לרפרף בהם.
במאמר מתארים עוד דרכים אנושיות להתמודד, למשל התרחקות מהאינטרנט לתקופה (מבחינתי, זה מה שיצר לי את הבעיה, אבל מבחינתם זה הפתרון). אם לצטט את אחד המומחים במאמר: If overload is the problem, the solution is to unload.
בנוגע לדואלים, יש גם שני סוגי התמודדות – הטכנולוגית, והאנושית. הטכנולוגית היא ע”י הוספת חוקים (rules) לתוכנת הדואל, שתסנן ותנתב דואלים בעלי תכנים מסויימים, או מאנשים מסויימים, או דואלים שבהם אני רק CC. ההתמודדות האנושית – שנראה מהמאמר שהיא עדיפה – היא שאנשים ילמדו לכתוב את הדואל ולכתב אליו רק את מי שממש נחוץ.
בסוף המאמר ישנו קישור לתגובות . יש מעט מאד תגובות, וכולן לעניין, אז אפשר בהחלט לקרוא אותן.
אולי פשוט כדאי לעשות סלקציה מחודשת
אחד לתקופה מסוימת.
אני, כל חודשיים, מוחק את כל אלו שלא היו רלוונטים בשבילי.
(אני מקווה שעל הפידים שלי את לא מרפרפת, אה?!)
זה נכון, אבל זה מה-זה קשה לי
אני חושבת שצריך מדי פעם לזרוק הכל ולהתחיל מההתחלה. אבל יש לי קושי לעשות את זה. מה שאני כן מאד משתדלת לעשות זה משהו שמומלץ בפאנג-שווי: כל פעם שאני מכניסה פיד חדש, אני מוחקת פיד קיים.