צרלרס ל. מורו הוא מומחה שמישות. הוא מספר כי לרוב באים אליו לקוחות בשאלה מדוע משתמשים אינם נהנים משימוש במוצר שלהם. במפתיע (או שלא?), נדירים הם הלקוחות הבאים על שאלה הפוכה: מדוע הממשק שהם בנו, כה שובה לב עד שמשתמשים אינם מסוגלים להפסיק להשתמש בו? זו שאלה קשה למענה מפני שהיא דורשת פיתוח לאחור (reverse engineering) קוגנטיבי כדי לקבוע אילו מאפייני אינטראקציה יש בממשק מוצלח שגורמים לחווית משתמש כובשת מבחינה פסיכולוגית. השאלה הזו עולה כשמוצרים הופכים להצלחה מסחררת בגלל עיצוב חוויית המשתמש שלהם – כמו אייפון, אייפד, החיפוש המיידי של גוגל, Wii.
לאחרונה שאלו אותו לקוחות על ההצלחה הפנומנלית של המשחק Angery Birds שישנו בטלפונים חכמים, טאבלטים ועוד פלטפורמות. בפוסט הנ”ל, מורו עונה על כך, תוך שהוא בוחן את המשחק מכמה אספקטים.
האספקט הראשון הוא קונספט פשוט אך כובש (engaging) של חוויית משתמש. הוא מסביר מהי פשטות (לא בהכרח תהליך פשוט), ואומר כי האתגר הוא ליצור אצל המשתמש תשוקה להמשיך את האינטראקציה עם המערכת לאורך זמן, דבר שנעשה ב-Angry Birds ע”י הוספת תחכום קל למודל המנטלי של המשתמש, בדיוק בזמן הנכון.
האספקט השני הוא ניהול זמן תגובה מתוחכם. בעוד שהכלל הוא “ככל שזמן התגובה קצר יותר, זה טוב יותר”, הרי שב-Angry Birds זה לא כך. למשל, הטיסה של הציפור אל החזירים היתה יכולה להיות מהירה מאד, אבל בפועל היא איטית ורגועה. זמן התגובה האיטי הזה, בשילוב עם סימון נתיב הטיסה, פותר בעיה ענקית שקיימת בכל ממשקי המשתמש – תיקון טעויות. גם ההתפוגגות של החזירים היא איטית, לפעמים לוקחת כמה שניות.
אספקט שלישי הוא ניהול זכרון לטווח קצר. ניתן להניח שכל היבט של חוויית משתמש שמקשה על הזכרון לטווח קצר הוא גרוע. אך כמו עם זמן תגובה, נקודת מבט מעודנת יותר מובילה לתובנות מפתיעות. ע”י מניפולציה פשוטה, מתכנתי Angry Birds יצרו איבוד זכרון משמעותי, דבר הגורם לעליית מורכבות המשחק, אך באופן בלתי נתפס ע”י המשתמש, וזה מוסיף לאופי הממכר של המשחק.
האספקטים הנוספים שהמחבר מדבר עליהם הוא מיסתורין, המראה של הממשק והקולות שלו.
זה מאמר לא ארוך, עם הרבה תובנות מעניינות – מומלץ.
יופי של אתר, ויופי של סקירת מאמרים. רק חבל שצריך לחפש את הלינק למאמר קבור בתוך הטקטס, ולא במקום בולט בתחילת ובסוף הסקירה.
תודה רבה על המחמאות 🙂 אני שמחה שאתה נהנה מהאתר. מקוה שתצליח להתגבר על חיפושי הלינקים 😉