להיות מתכנת טוב יותר – להיות חוקר

למייק-הו יש סדרת פוסטים שכותרתה “להיות מתכנת יותר טוב”.
הסדרה מתחילה בסור מרע: “הפסק להיות קוף-מתכנת“, ועוברת לעשה טוב: להיות למדן; להיות למדן – טיפים; להיות שרת (Janitor, לא Server….); להיות שרת – טיפים; להיות חוקר; להיות חוקר – טיפים; להיות אינסטלטור; להיות אינסטלטור – טיפים; להיות איש-מכירות; להיות איש-מכירות – טיפים.

החלק שהכי מצא חן בעיני היה “להיות חוקר” (לא מצד התואר. מצד התואר אני דווקא מזדהה יותר עם “להיות אינסטלטור”…). היו שם כמה דברים שמאד הזדהיתי איתם.

מייק-הו מתחיל בזה שהוא מבקש להוסיף למשפט הידוע “אין כזה דבר שאלה טפשית” תוספת: “אלא אם כן לא הרצת את השאלה הזו באף מנוע חיפוש”. לדעתו, חלק מלהיות מתכנת טוב זה לדעת לשאול את השאלות הנכונות. ברור שמותר להתייעץ עם קולגות, אבל יש הבדל אם אתה פונה לקולגה אחרי שחיפשת תשובה ברשת, או אם אתה פונה אליו במקום לחפש תשובה ברשת.

דבר נוסף שהוא מתאר – וזו שיטה שאני אגם אוהבת – היא שכשיש בעיה שלא נפתרת בקלות, לתחום בזמן את הנסיונות שלנו. אם ניסינו כמה דרכים לפתור בעיה או לפתח משהו חדש, ולא הצלחנו, אין טעם לשבת על זה שעות או ימים בנסיונות חוזרים וכושלים. כדאי לתת לעצמנו מסגרת זמן כלשהי, שבסופה יצלצל פעמון כלשהו (alert של Outlook, צלצול התראה של הטלפון הנייד) ויכריח אותנו להפסיק את נסיונותינו הכושלים (שבודאי כללו את הסעיף הקודם של חיפוש במנוע חיפוש כלשהו). בשלב הזה אפשר לגשת לקולגה, לראש-צוות, או אפילו לצייץ בטוויטר אם צריך. כשאנחנו צריכים להסביר מה אנחנו עושים ומה ניסינו, זה מכריח אותנו לעבור שוב על העובדות. לפעמים זה כל מה שצריך כדי לעורר תשובה.
מייק-הו מוסיף שאפשר לקחת את השיטה הזו לקיצוניות, ולהשתמש בה לא רק לפתרון בעיות, אלא לכל משימה שיש לנו. קוראים לזה שיטת פומודורו.

הסעיף האחרון הוא קריאת קוד. בכל שלבי התכנות – ממתכנת מתחיל למתכנת מומחה – תמיד יש ערך מוסף מקריאת קוד של אנשים אחרים.

חקירה נעימה!