טק ג’אמפ – סדרת פוסטים על עסק חברתי לבניית אתרי וורדפרס

על טק ג’אמפ שמעתי לראשונה לפני כמה שנים בפוסט אצל יונית צוק הבלוגריסטית. הקונספט של חברה עסקית שהיא גם מיזם חברתי היה כה לא-שגרתי, שמהרגע ששמעתי עליו הוא שבה את ליבי והתחלתי לעקוב אחריו, בעיקר דרך עמוד הפייסבוק שלהם, שמלא במשובים מלקוחות מרוצים.

אז מהי החברה הזאת? אביטל ירדני, המייסדת והמנכ״לית של החברה, הקימה את טק ג’אמפ בשלהי 2015. החברה מקבלת לעבודה צעירים המגיעים מרקע מורכב, מכשירה אותם כמפתחי אתרים ואז מעסיקה אותם אצלה למשך תקופה, עד שהם מוכנים להיכנס לשוק העבודה.

מה זה בכלל עסק חברתי? אביטל הסבירה את זה בפוסט אצל יונית:

מה זה יזמות חברתית עסקית?

עסק חברתי (המגזר הרביעי) הוא עסק שמטרתו הראשית היא לסייע לאוכלוסייה הזקוקה לסיוע, אלא שבניגוד לעמותות, שמתבססות על פילנתרופיה, התהליך כולו מתבסס על מודל עסקי, שמייצר הכנסות ושמחזיק את עצמו כלכלית. האידיאל הוא להגיע למודל מעגלי ובר קיימא שבו העסק מקיים את עצמו בזכות ההכנסה שהוא מניב, ובכך מייצר מקומות תעסוקה לאוכלוסיית היעד. זאת בניגוד למודל הכלכלי החד כיווני של עמותות, המסתמכות על תרומות למימון פעילותן השוטפת.

אביטל מספרת ליונית איך הגיעה לרעיון להקים חברה שהיא עסק חברתי

Techjump – פרויקט חברתי עסקי

בעבודה בפרויקטים החברתיים נחשפתי למגוון גדול של אנשים בכלל וצעירים בפרט, שבסך הכל “לא הגרילו את כרטיס הפיס הנכון” ונולדו במקום הלא הנכון. במציאות החברתית של ישראל היום, לא כולם מתחילים את המרוץ מאותה נקודת הפתיחה ומסלול החיים שהיה פרוש בפניי בצורה כל כך טריוויאלית, חסום בפני צעירים מרקע שונה. לצעירים אלה אין תעודת בגרות איכותית, וגם הצבא, שיכול להוות מקפצה מבחינה מקצועית, בוחר במקרים רבים לפטור אותם מהשרות. כשהם מגיעים לעולם התעסוקה, דרכם לעבודה מכובדת, מתגמלת כלכלית, עם מסלולי קידום, מוגבלת מאוד ולעתים אף חסומה לחלוטין.

מתוך אמונה כי הדרך הטובה ביותר לשיפור חייו של אדם היא לעזור לו לפתח אפיקי תעסוקה, ומכיוון שבאתי מהעולם הטכנולוגי, הבחירה להקים חברה לבנית אתרים היתה ברורה.

וזה מיד מזכיר את מה שאומר הרמב”ם בהִלכות מתנות עניים:

שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו:  מעלה גדולה שאין למעלה ממנה—זה המחזיק בידי ישראל שֶמָך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות ולא ישאל; ועל זה נאמר “והחזקת בו, גר ותושב וחי עימך” (ויקרא כה,לה), כלומר החזק בו שלא ייפול ויצטרך.

אביטל ממשיכה ומסבירה ליונית למה מיזם בניית אתרים הוא מודל מוצלח:

למה דווקא מיזם של בניית אתרים?

הקמת המיזם נבנתה משלל סיבות בתחום:

בנית אתרים זה מקצוע שאפשר להגיע בו לתוצאות בזמן קצר יחסית, אך המורכבות שלו ואפשרויות ההעמקה בו היא גדולה. כך צעירים שונים יכולים להתקדם בתחום הזה בהתאם ליכולותיהם האישיות.
עבודה בבניית האתרים מכילה מגוון גדול של תתי מקצועות ויכולות קידום, דבר המאפשר לצעירים עם יכולות מגוונות להשתלב. אין דין עיצוב בפוטושופ, שדורש יצירתיות, יכולת גרפית ודיוק סבלני, לעבודת התכנות ובנית האתר, ואין דין עבודה זו כעבודה של קידום אתרים, או כתיבת פוסטים שיווקיים בפייסבוק. כל אחד מהכישורים הללו הוא מפתח לעולם מקצועי שלם, בתחומי העיצוב, התכנות או השיווק.
הצעיר שיעבוד אצלנו יוכל, אחרי תקופת עבודה של כשנה, לצאת לשוק העבודה עם “תיק עבודות” של אתרים שבנה וכן עם קורות חיים מסודרים יותר, וכך יוכל למצוא את דרכו בעולם התעסוקה גם ללא התעודות החסרות.

אלה רק כמה טעימות מהראיון, ואני ממליצה ללכת לקרוא אותו כי יש עוד הרבה מידע מעניין – מתי גילתה אביטל את עולם היזמות החברתית; למה נבחרה וורדפרס כפלטפורמה לבניית אתרים שעליה מוכשרים העובדים; דוגמאות של אתרים שבנו עובדי טק ג’אמפ; ואיך ליצור קשר כדי לקנות מהם אתר.

אחרי כמה חודשים פורסמה כתבה על אביטל ועל טק ג’אמפ במגזין פנימה (עיתון דתי לנשים). הכתבה הייתה נרחבת, וכללה עוד מידע וסיפורים על אודות החברה:

ירדני היא אימא לשלושה ובעלת תואר ראשון במדעי המחשב ושני תארים שניים, אחד בחינוך ומנהיגות והשני במשפטים. אבל ההשכלה הרחבה שלה לא מנעה ממנה לראות את אלה שנתוני הפתיחה שלהם לא מאפשרים להם להגיע לאקדמיה.

“כשהקמתי את TechJump העסקתי רק צעירים בסיכון, שהרבה פעמים יוצאים לעולם בלי תעודת בגרות. אני לא מכירה שום דרך או מקל קסמים שיהפוך מישהו בלי תעודת בגרות לבוגר אוניברסיטה בתוך חצי שנה. אז חיפשתי איזושהי נקודת כניסה אחרת לעולם ההייטק. עולם בניית האתרים איפשר לי כמה מעקפים. קודם כול נקודת הכניסה שלו היא מאוד נמוכה ופשוטה, ואת הבסיס אני יכולה ללמד בחודשיים-שלושה. מי שאוהב את התחום יכול להמשיך וללמוד קצת תכנות וקצת עיצוב, ואז במקום להציע אתרים בארבעת אלפים שקלים, הוא יכול להציע אתרים ב‑ 20 אלף שקלים. זה עולם שאתה יכול להתחיל בו, ואם אתה אוהב אותו אתה יכול להתקדם”.
“המעקף המשמעותי השני הוא שאפשר לדלג על נושא התעודות. מי שעובד אצלי שנה יוצא עם תיק עבודות. אם הוא רוצה לעבוד בזה בתור פרילנסר או להתקבל לעבודה, הוא יכול להציג את תיק העבודות ופחות ישאלו אותו אם יש לו תעודת בגרות. אני מצליחה לדלג פה על מחסום רציני”. אך אליה וקוץ בה, מודה ירדני בכנות, “הכניסה הקלה לתחום היא גם אחת הבעיות הגדולות שלי. השוק מוצף באנשים שלמדו חודש-חודשיים, אבל בדרך כלל זה גם נראה ככה. לכן כשהקמתי את העסק חיפשתי אנשי מקצוע מאוד טובים, כי רציתי להציע מוצר איכותי. היום יש לי צוות מקצועי, כולל מעצב, שמלווה את בניית האתרים ויש לו הרבה שנות ניסיון בתחום. הם נותנים את הטאץ’ הסופי לכל אתר, ואז בעצם האתרים שלנו הם בסקאלת המחירים היותר זולים אבל הם לא נראים כאילו בנה אותם מישהו שזה האתר הראשון שלו”.
הצעירים יודעים בסופו של דבר לעשות את הטאץ’ הסופי הזה בעצמם?
“במשך הזמן הם לומדים. באתר הראשון שלהם הם מקבלים המון הערות, וככל שהם בונים יותר הם מקבלים פחות. אם בתחילת השנה הם קיבלו כל הזמן הערות מהמעצב, באמצע השנה הם כבר לומדים להבין את הראש שלו ואת מה שהוא מחפש”.
למה הקמת דווקא “עסק חברתי” ולא עמותה?
“בעמותות אחוז מאוד גדול מהכוח עסוק כל הזמן בגיוס משאבים. זה אומר שלפעמים את עסוקה בלמכור כרטיסים להופעות ואת עושה דברים שהם מנותקים מהמטרה”.
בניגוד לעמותות, מסבירה ירדני, עסקים חברתיים הם חלק מהעולם העסקי. “עשית מוצר שלא נמכר? מעולה, לכי תבדקי מה עשית לא נכון. המוצר עולה לך יקר מדי? את מתמחרת אותו לא נכון? את לא יודעת לשווק? זה חוזר לאחריות האישית שלך, אם זה מצליח יש לך כסף לממן את הפעילות ואם לא אז תחשבי מסלול מחדש. מכיוון שהגעתי מעולם ההייטק, חיפשתי עסק חברתי שאני יכולה להקים ויתחבר לעולם הזה”.

 

באתר של טק ג’אמפ – אתר שהם כמובן בנו לעצמם – ישנם בעמוד האודות קישורים לפרסומים נוספים:

בספטמבר 2018 התראיינה אביטל, יחד עם אחד מבוגרי החברה, בתוכנית “פותחים יום”. קובי יצא בשאלה בגילאי העשרה ולא הכיר מחשב, אבל מהרגע שגילה את עולם המחשבים – התאהב בו והתחיל לבנות אתרים. כשהגיעה העת לחשוב על העתיד, עמותה שהיה חבר בה הכירה לו את טק ג’אמפ. החֶברה נתנה לו כלים להפוך את הידע שלו בבניית אתרים לעבודה כפרילנסר. אביטל אומרת שהחלום הוא לגדל הרבה קולגות שיתחרו בה 🙂 .

שנה לפני כן התראיינה אביטל בתוכנית “מחוץ לבועה”. אביטל מסבירה שם מדוע מודל ההעסקה לשנה הוא המתאים לחבר’ה הצעירים, מספרת על כ-25 צעירים שכבר עברו אצלם ועבדו במשך תקופות שונות (חודשיים, שנה); מהי הצלחה; ומה גורם לטק ג’אמפ להיות חברת מעבר טובה לאנשים הללו לשוק העבודה.

באותה שנה, 2017, נעשתה עליהם כתבה ב-YNET. הכתבה סיפרה גם על אביטל והחברה, וגם על אחד מעובדי החברה הותיקים, כפיר בן שמעון. כפיר מספר איך הוא הגיע לחברה, באילו עבודות הוא עבד עד אז ומה היה שונה בטק ג’אמפ, ומה החזון שלו.

לפני כמה שבועות התראיינה אביטל אצל טל מוסקוביץ’, בפדקאסט שלו MINDED – חינוך בעולם החדש. טל שאל אותה הרבה שאלות מזוויות חדשות ולכן אני ממליצה מאוד להקשיב לפרק הזה בפודקאסט שלו. אשתף אתכם בכמה דברים שהיא אמרה שמצאו חן בעיניי במיוחד:

אצלי בבית זה היה ברור גם לי וגם לילדים שלי, שאחרי שאתה גומר את הצבא אתה עושה תואר ראשון במשהו. לא משנה מה – אבל זאת הדרך. עכשיו יש הרבה מקומות שהשיח הזה לא קיים, וההתוויה החברתית היא אחרת. וכשאנשים מגיעים לגיל 20 אם במקרה הם לא עשו צבא ואין להם לימודים מסודרים, כלומר תעודת בגרות, למעשה הם די חסומים בעולם התעסוקה הישראלי… המקום שלי הוא לראות… מה אני יכולה לעשות.

(על המוטיבציה להקמת טק ג’אמפ)

 

עובדים אצלי היום גם אנשים שהגיעו אליי כצעירים בסיכון, אבל בהמשך יצרתי שיתוף פעולה עם עם ביטוח לאומי, וביטוח לאומי מאוד מאוד הרחיב את מגוון האנשים שהם שולחים אליי. פשוט מדי פעם היה להם מישהו שהתאים לדעתם, רק שהוא לא היה בסקאלה, לא בהגדרה הנכונה שאני הגדרתי, וכל פעם מאתגרים אותי – “אביטל, תנסי להתמודד”… ולמעשה הרחבתי את החזון של החברה לאנשים שיש להם איזושהי מוגבלויות וקשה להם מאוד להשתלב בשוק התעסוקה של ימינו בצורה ישירה.

(על הרכב העובדים של החברה ושינוי החזון)

 

יש לי עד היום צוות מקצועי שמלווה אותי לאורך כל הדרך כי אנחנו מוכרים אתרים בכסף, והאתרים צריכים להיראות מיליון דולר כי לקוח – שמע את הסיפור או לא שמע את הסיפור – שילם כסף טוב והוא צריך לקבל מוצר טוב וזו זכותו המלאה. המומחים האלה עושים את הטאץ’ המקצועי לכל אתר, והם חונכים את הצעירים כשבעצם כל צעיר נזקק לשעות שונות מהם. בתחילת הדרך זו הדרכה יותר צמודה, ובהמשך הדרך הם לאט לאט הולכים ומשתחררים מההדרכה. זו חברה שמתנהלת עם תפקידים – יש מנהלת פרויקטים, יש מישהו שאחראי על עיצוב, יש מישהי שאחראית על התחומים הטכניים.

(על הליווי הטכנולוגי של העובדים)

 

אם אתם רוצים לעלות ליגה – למקומות עבודה שמקבלים שכר מאוד גבוה – יש נורמות התנהגות. אתה מפר אותם פעם ראשונה, פעם שניה – אתם יוצאים החוצה. אני מוכנה כן לשבת ולדבר איתך ולראות מה קרה, לנסות לחשוב ביחד איזה דברים יכול לעזור לכם בנקודה הזאת, איזה דברים אפשר היה אולי לנהל אחרת. אחד הדברים שאני מנסה ללמד את הצעירים זה גם איזושהי התנהלות מול מקום עבודה.

(שיחות שאביטל מנהלת עם הצעירים – טק ג’אמפ כמקום עבודה מתווך)

 

כשהתחלתי את דרכי עבדתי מול עלם, ועלם אמרו לי: תקשיבי, את מקום תעסוקה. כתפיסה אסור לך להעסיק עובדת סוציאלית – זה לא התפקיד שלך – את מקום תעסוקה… מה שקורה היום זה שמגיעים אליי דרך ביטוח לאומי, וכל צעיר אמור להגיע עם איזשהו גורם מלווה (למשל עובדת סוציאלית) ואם יש בעיות אני מרימה טלפון לגורם המלווה… זה מאוד מאוד תלוי בן אדם – אם הבן אדם ששם הוא בן אדם מתקשר, מתפקד, זמין, אני מאוד מתייעצת… אני יכולה לפתוח את איך הצעיר התנהג, איך הוא התנהל, מה הם מציעים. ואם יש להם שיחות מעקב עם הצעיר – לשקף להם מהצד השני דברים. אני יכולה להגיד שבמקרים שהיה לי קשר טוב עם גורם מלווה מאוד אקטיבי זה העלה פלאים את את סיכויי ההצלחה.

(על הליווי הפסיכולוגי של העובדים)

יש עוד הרבה פנינים בפרק הזה, ממליצה מאוד להאזין.

***

ובכל זאת, מה הביאני עד הלום?

לפני כמה חודשים שוב ראיינה יונית צוק את אביטל, והפעם – בפודקאסט. רוב הפודקאסט מדבר על וורדפרס מהיבטיו השונים, ומומלץ מאוד להקשיב לתובנותיה של אביטל – למה כדאי וורדפרס, מהם תוספים, מה חשוב לעשות כדי לקבל סטטיסטיקות, דרכי העבודה של טק ג’אמפ בבניית אתרי וורדפרס, ועוד דברים טובים.

מעבר לכל דברי הוורדפרס, בערך 10 דקות לפני הסוף מספרת אביטל על טק ג’אמפ – מה היא חשבה שמטרת החברה ואיך הבינה שזה משהו רחב יותר, אילו מיומנויות נותנת העבודה מלבד כמובן המיומנות של בניית אתר, ועוד.

לפני ההקלטה, ביקשה יונית בקבוצת הפייסבוק שלה לשלוח שאלות שעשוי לעניין אותנו לשמוע את תשובותיהן מאביטל. מאחר שגיליתי עניין רב בחברה ומכיוון שאני עובדת רבות על אתרי וורדפרס, שלחתי המון שאלות. אולם נושא הפודקאסט לא היה ממש חברת טק ג’אמפ אלא בניית אתר בוורדפרס ולכן לא כל שאלותיי נענו, אבל אחת מהן דווקא כן: בערך 2.5 דקות לפני הסוף, ענתה אביטל על השאלה: מה עושים כשלקוחות מקבלים את האתר, ואז מחריבים אותו (לא בכוונה – אלא פשוט ע”י הזזת דברים ממקומם, שינוי צבעים או גדלים בתכנים, הכנסת תמונות בגדלים לא נכונים):

זו שאלה שמאוד נגעה לליבי כי מדי פעם זה קורה, ואני מוכרחה לומר שברמה האישית – כן, היא צודקת. יש פה משהו של “אין לנו ברירה” – אנחנו נאלצים לשחרר את האתרים. זה כמו ילדים שגדלו, והם יוצאים החוצה והם עושים טעויות ואנחנו ליבנו עליהם. אנחנו מנסים מאוד להנחות את הלקוח, ואם אני רואה שלקוח חירב משהו באתר – אני אשלח לו מייל, אני אפנה את תשומת ליבו, אם זה דבר קטן אני אציע לתקן. אם הלקוח יסביר לי שזה לדעתו פי אלף יותר יפה ואני לא מבינה כלום – אני בעצב רב אשחרר. ויש לי אתרים שאני קצת פחות מראה כי הם היו יפהפיים כשהם יצאו מאיתנו, והיום – …

[אחרי זה יונית סיפרה שהיא עצמה הייתה פעם לקוחה כזאת, עד שהמעצבת הציבה מולה את המראה הזאת ושכנעה אותה להפסיק להוסיף עוד ועוד דברים שרק מכערים את מראה האתר]

 

השילוב של שני דברים שקרו בפודקאסט הזה – שמצד אחד אביטל ענתה תשובה יפה וארוכה על אחת משאלותיי, ומצד שני רבות משאלותיי לא נכנסו לפודקאסט מחוסר זמן – גרמו לי לבקש מאביטל להתארח אצלי בבלוג.

אז באחד הפוסטים הבאים אביא ראיון שערכתי עם אביטל, ובו היא עונה על שאלות מעניינות כמו: מה בדיוק היא עשתה בתקופתה בהייטק ואיך הדברים הובילו להקמת טק ג’אמפ; איך היא בחרה את שם העסק ומדוע השם אינו בעברית; איך השתנה החזון במהלך הדרך; מהם האתגרים הבלתי טכנולוגיים בהם נתקלים החבר’ה שבאים לעבוד בטק ג’אמפ ואיך עוזרים להם להתגבר עליהם; מניין לאביטל הכוחות להתמודד עם האתגרים הללו; ועוד.

בהמשך הסדרה אביא ראיונות עם כמה מהחבר’ה הצעירים שעובדים בחברה, ולאחר מכן אפרסם גם ראיונות עם אנשים נוספים מכיוונים אחרים.

אשמח מאוד שתהיו עימנו.