שבט

ולידציית טפסים, טעויות בטקסט אלטרנטיבי, ועוד קישורי נגישות

ממשיכה בשגרת הפוסטים בצל המלחמה.

איך סטודיואי משחק קטנים משלבים נגישות – המאמר דן בפיתוח של מצב No Fail במשחק Tunic ומדגיש את המשמעות של משוב שחקנים ביצירת עיצוב כוללני ונגיש. בדיקות פתוחות לכול ומעורבות ישירה של אנשים מוגבלים סייעו לזהות בעיות נגישות ולחדד אפשרויות.

מה chatGPT אומר על ההשפעה העתידית של עצמו על נגישות – הוא מנבא שעדיין יהיה צורך במומחי נגישות, אבל אפשר יהיה להשתמש בג’יפיטי כדי לייעל תהליכים ולעשות אותם אוטומטיים, לניתוח משובים של משתמשים, לבדיקות נגישות וזיהוי שגיאות או הטיות במערכות נתונים.

האינטרנט צריך רכיב פנימי מסוג visually-hidden – המאמר עוסק במגבלות של הגישות הנוכחיות להסתרת תוכן חזותית. המחבר מציע שימוש במאפיין CSS חדש, display: visually-hidden, כפתרון אינטואיטיבי יותר. כמה מפתחי אינטרנט שיתפו את רשימות המשאלות שלהם לגישה מקורית לסגנונות נסתרים חזותית. לעומתו, ישנו מאמר נגדי. לטענת מחבר המאמר, שימוש ב-HTML סמנטי ותעדוף שימושיות ונגישות חשובים יותר בפיתוח אתרים. המחבר מניא משימוש בטקסט מוסתר ויזואלית ומקדם עיצוב אוניברסלי עבור כל המשתמשים.

עקרונות לנגישות אינטרנט – פוסט בסמשינג מגזין מדבר על ארבעה עקרונות בנגישות: מורגש, ניתן לתפעול, מובן וחזק. תוכן מורגש וניתן לתפעול הם היבטים חשובים של נגישות האינטרנט. עיצוב צריך לתת עדיפות לפונקציונליות על פני מראה ויזואלי. תקשורת ברורה באמצעות סימון חיונית לנגישות. חשיבה נגישותית חיונית לזיהוי והבנה של אזורים הזקוקים לנגישות.

נושאים נשכחים בנגישות לטלפונים חכמים – המאמר מדגיש את היעדר תכונות נגישות ברוב האפליקציות לנייד, כגון תמיכה בכיוון הטלפון לרוחב, והכנסת קוד נגישה. המאמר דן גם באתגר של עמידה בקריטריון ההצלחה של WCAG לשינוי גודל גופנים באפליקציות מקוריות לנייד ומציע פרשנות מקלה וגישת המאמץ הטוב ביותר. הוא מדגיש את הצורך בשיפור שיטות הנגישות ומציע שיטות עיצוב שמתעדפות נגישות, ומספק קווים מנחים לשיפור הנגישות באפליקציות לנייד.

מדריך ידידותי ונעים לעין על נגישות ולידציית טפסים – המחבר אומר שצריך לשקול נגישות בעת יישום אימות שדות בטפסים. הוא נותן דוגמאות של מאפייני aria שחשוב להשתמש בהם, ממליץ לספק הודעות שגיאה ברורות ולהימנע מהסתמכות על צבע בלבד, מדבר על דפוסים שונים לאימות שדות, על מיקוד (פוקוס) בשדות, ומציע להעמיד בסימן שאלה קווים מנחים ובמקום זה לפתח אותם על סמך מחקר והתנסויות אישיות

האם אתם עושים את הטעויות האלה בטקסט אלטרנטיבי? הפוסט מדבר על שגיאות כמו להשמיט לגמרי את מאפיין האלט, לתאר מה שרואים ולא את הקונטקסט, ולכתוב את מה שכבר כתוב במאפיין ה-caption.

מילון UX פסיכולוגי מילון חמוד ומאויר שמסביר ביטויים כמו Aha! Moment, Confirmation Bias, ועוד רבים וטובים. הוא מציע גם קורסים מעשיים קשקורים לביטויים האלה

איך להוסיף שפת סימנים לווידיאו – זה פוסט של חברה שיצרה גרסאות בשפת הסימנים (BSL) של הסרטונים שלה כדי לעמוד בהנחיות הנגישות. בפוסט הם משתפים טיפים להוספת BSL לסרטונים. הוספת שפת סימנים, יחד עם כיתובים, יכולה לשפר מאוד את הנגישות עבור אנשים חירשים או כבדי שמיעה. חשוב שסרטוני שפת הסימנים יהיו נגישים ויספקו חוויה דומה לזו של משתמשים אחרים. על ידי הוספת שפת סימנים מדויקת ומסונכרנת, החוויה עבור אנשים המעדיפים שפה חזותית או מתקשים בקריאה, משופרת. בחירה בין כיתובים, טקסט ושפת סימנים מוסיפה ערך ואינקלוסיביות.

קובץ PDF של המדריך של מיקרוסופט לנגישות קוגנטיבית. הוא אולי נראה קצת ארוך, אבל האורך שלו נובע מכתב גדול, רווחים נעימים, ואיורים שמסבירים קונספטים. זה מדריך שנאה דורש ונאה מקיים

בהכנת התקצירים נעזרתי ב-sumitup.app ובגוגל טרנסלייט

כתבו תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תוצג.