מיתוסי נגישות – יש מיתוסים נפוצים סביב נגישות, והאתר הזה מלקט אותם ומפריך אותם. למשל המיתוס שנגישות היא אופציונלית, כמו האמונה שנגישות משפיעה רק על קבוצה קטנה של משתמשים, המחשבה שאפשר להוסיף נגישות במהירות לפני שרור מהדורה, שנגישות היא רק הוספת טקסט חלופי לתמונות, שהיא רק באחריות המפתח, נגישות שהכלים האוטומטיים מספיקים, ועוד ועוד.
החיפוש האינסופי אחרי “כאן” במילים הקלק כאן – אריק ביילי דן בחשיבות של קופירייטינג עבור קונטרולים ושמות אינטראקטיביים יעילים ונגישים. הוא מעודד שימוש ב”הפעל” במקום ב”הקלק” מכיוון שהוא מדויק יותר, אך מכיר בכך ש”הקלק” עדיין נמצא בשימוש נרחב כי הוא מאוד מֻכָּר. הוא גם מזהיר מפני שימוש במונחים כמו “מתחת” או “למטה”, מכיוון שהם יכולים לבלבל במרחב וירטואלי. הוא מציע להשתמש במילים כמו “הבא”, “הקודם”, “עוקב” ו”קודם” במקומם על מנת להפוך את התוכן לנגיש ועמיד יותר. לבסוף, הוא מדגיש את החשיבות של הבנת רמות של אוריינות דיגיטלית בעת יצירת ממשקים.
15 טרנדי עיצוב מזווית נגישותית – מאמר זה בוחן חמש עשרה מגמות עיצוב אתרים מנקודת מבט של נגישות. הוא דן כיצד מגמות אלו – כגון טקסט מוגדל, שכבות אוביקטים ואובייקטים צפים, תפריטים מינימליים, אנימציות, חוויות אודיו, אייקונים מצוירים ביד וערבוב צילום עם גרפיקה – משפיעות על הנגישות ומדוע כדאי או לא כדאי ליישם אותם. הוא מדגיש את החשיבות של קריאות, ניגודיות, נראות וארגון להנגשת אתרים לאנשים עם לקות ראייה. בנוסף, הוא מייעץ נגד אנימציות באתר מלא, אנימציות מוגבלות לתנועת עכבר בלבד, אנימציות מהירות או צבעוניות מדי, ואנימציות המופעלות על ידי משתמש שעלולות לגרום לבלבול או תסכול עבור אלה המשתמשים במקלדת או שאינם יכולים להשתמש בעכבר.
מבחני נגישות זריזים שכל אחד יכול לעשות – מאמר זה מספק עשרה מבחני נגישות מהירים שכל אחד יכול לעשות כדי להבין אם יהיה קל לאנשים עם מוגבלויות להשתמש באתר או באפליקציה לנייד. המבחנים מכסים עקרונות ישימים ומובנים המתוארים בהנחיות הנגישות לתוכן אינטרנט (WCAG) 2.1. הם יועילו למנהלי פרויקטים, עורכי תוכן, מנהלי רכש ורבים אחרים שרוצים לקבל מושג לגבי התמיכה של מוצר בנגישות. הבדיקות כוללות בדיקת כתוביות, שינוי גודל טקסט, התאמה אישית של צבע, תמיכה במקלדת, קישורי דילוג, מבנה תוכן, טקסט קישור וכותרות עמודים. בדיקות אלו יכולות להצביע עד כמה קל או קשה להשתמש במוצר עבור אנשים עם מוגבלות, אך הן אינן מחליפות הערכת נגישות מקיפה יותר.
איך לשלב צבעים עם משמעות ונגישות – צבע הוא כלי שימושי להעברת משמעות, אבל הוא לא אמור להיות הדרך היחידה לזהות משהו. אנשים שהם עיוורים, בעלי ראייה ירודה, עיוורי צבעים, סובלים מהפרעות בספקטרום האוטיסטי, או גולשים עם צג שחור ולבן עלולים שלא לראות צבעים ולכן מפספסים את המשמעות שהם מעבירים. כדי להבטיח שכולם יוכלו לראות את המשמעות המיועדת, צבע תמיד צריך להיות משולב עם רמזים חזותיים אחרים כמו תוויות טקסט, קווים תחתונים, גבולות, צורות וכו’. בנוסף, שגיאות טפסים צריכות לכלול גם הודעת שגיאה בטקסט ליד השדה, קישורים מוטמעים בקטעים של טקסט צריך להיות עם קו תחתון או לכלול גבולות, סמלים צריכים להיות בעלי צורות שונות, תוויות טקסט או שינוי חזותי אחר, וגרפים ותרשימים חייבים לשלב צבע עם תוויות טקסט או פאטרנים ו-legend-ים. צריך לעצב תחילה תוכן ללא צבע ולאחר מכן להוסיף צבע כדי לחזק משמעות, כדאי להחליף את המסך לשחור ולבן כדי לוודא שאפשר לזהות אלמנטים המשדרים משמעות.
ללמוד נגישות בצורה אינטראקטיבית – a11yphant הוא אתר אינטרנט המספק הדרכות נְגִישׁוּת בצורה של אתגרים. הוא מפרק מושגים לחלקים קטנים ועוזר למשתמשים ללמוד על ידי יישום שלהם בקוד. משתמשים יכולים להירשם כדי לשמור את ההתקדמות שלהם ולעקוב אחר סטטיסטיקות. נכון לעכשיו, רק אתגרים קלים זמינים, אך תוכן נוסף יוכרז בחשבון הטוויטר של האתר.
אפשר לקבל את זה בכתב? – במאמר זה מספר קריס פרדיננדי על מצב שבו הוא נתקל בהחלטה בלתי נגישה לעיצוב אתרים. הלקוח שלו התעקש להשתמש ברקע שחור עם טקסט לבן וקישורים אדומים, דבר שמקשה על אנשים עם ליקויי ראייה לקרוא. המחבר ניסה להסביר את המחויבות האתית והמקצועית שלהם לבניית אתרים כוללים (inclusive), אך בסופו של דבר הפסיד בוויכוח. בשלב הזה הוא חולק טיפ מג’וליאנה רוזוול, שהוא לבקש מבעלי עניין לרשום את מי הם מוכנים להחריג בהתבסס על כל החלטה שהם מקבלים, גם אם זה ב-post-it note. הייתה לכך השפעה חזקה בקידום נגישות ועיצוב כולל.
נגישות קשורה גם לבק אנד – מאמר זה דן הכך שנגישות היא פרקטיקה הוליסטית הנוגעת בכל היבט של יצירת חוויה דיגיטלית, וצריכה להיות שיקול עבור מפתחי בק-אנד. הפוסט מכסה נושאים כמו תיאורים חלופיים לתמונות, ערכות תווים וקודי שפה, כיתובים, תמלילים, תיאורי אודיו ותיעוד המשמש בפיתוח אתרים. בנוסף, הוא מתאר את החשיבות של תוכן “בלתי נראה” ומספק עצות להנגשת יישומי שורת הפקודה. לבסוף, הוא מדגיש את הצורך לשקול את ההשפעה של מחסומי גישה על מהנדסים נכים ומעודד את הקורא לחשוב על היחס שלו למוגבלות.
חמישה לקחים מקוראי מסך – מאמר זה מספק חמש נקודות חשובות שעלו בראיונות שמישות עם משתמשים תכופים בקוראי מסך. נקודות מוצא אלה כוללות את החשיבות של כותרות סמנטיות וטקסט קישור תיאורי לניווט יעיל בדף, הצורך להשתמש בטקסט חלופי כאשר תוכן הקישור הוא תמונה, החשיבות של שימוש בטקסט קישור תיאורי, הצורך להביא בחשבון פריסה ופונקציונליות בניידים, והיתרונות המעורבים של דילוג על קישורים. המאמר מדגיש כי בדיקת נגישות עם משתמשים אמיתיים היא חיונית על מנת להבטיח חווית משתמש טובה לאנשים עם מוגבלות.
