“התוכנית בטק ג’אמפ ייחודית ומאוד מוצלחת. מטרתנו היום היא להגדיל את כמות התוכניות מהסוג הזה” – טק ג’אמפ – ראיון עם נאווה קרט מהביטוח הלאומי

הפעם אנחנו יוצאים מגבולות הגיזרה. בסדרת הפוסטים הזאת על טק ג’אמפ שבה התחלנו מהצגה של החברה, עברנו לראיון מעמיק עם אביטל ואחרי זה היה לנו ראיון עם כפיר בן-שמעון – אחד מהצעירים שעובד בטק ג’אמפ, ועידו צמח שהוא אחד מאנשי המקצוע בתחום האינטרנט שמלווה מקצועית את החבר’ה של טק ג’אמפ. הפעם אנחנו פורצים גבול ויוצאים מטק ג’אמפ עצמה אל מוסד שמלווה אותה: הביטוח הלאומי.

כשחשבתי על סדרת פוסטים, היה ברור לי שאני רוצה לראיין אנשים שונים מתוך החברה כדי לקבל זוויות שונות. כך קיבלנו את כפיר ועידו, ויש עוד כמה שעוד נגיע אליהם. אבל מה שמאוד רציתי זה לראיין גם אנשים מחוץ לחברה, לשמוע עליהם קצת “מבחוץ”. לכן ביקשתי לראיין גם לקוחות (גם לזה נגיע בע”ה), הייתה לי בירכתי התודעה מחשבה שהייתי רוצה לראיין מישהו מאחד הגופים שמפנים אליהם צעירים. אבל התביישתי לבקש את זה: בניגוד ללקוחות, שברור שיש לקוחות מרוצים ושאקבל חוויות חיוביות, לא ידעתי מה טיב הקשר של אביטל עם הגופים המפנים, וחששתי שאם אבקש לראיין מישהו משם זה ייראה כאילו אני מחפשת איזושהי ביקורת. אז נמנעתי מזה.

לכן מה מאוד התרגשתי כשאביטל הציעה לי מיוזמתה לדבר עם האישה מהביטוח הלאומי שמלווה אותם כבר שנים. אמנם לא היינו בטוחות שמותר לה להתראיין, וידענו גם שמדובר באישה עסוקה, אבל היה ברור שתהיה לה זווית מבט שונה ומרתקת. למרבה השמחה נאווה הסכימה ופינתה לכך לא מעט זמן מתוך הערכה רבה לאביטל. השיחה עם נאווה מרתקת. היא אשת מקצוע בכל רמ”ח אבריה, הסבירה לי מושגים בתחום שלהם, סיפרה על האתגרים ועל אופן ההתמודדות של טק ג’אמפ בכלל ושל אביטל בפרט.

אז קבלו את נאווה קרט שתפקידה הרשמי הוא סגנית מנהלת בכירה, תחום שיקום, במוסד לביטוח לאומי, סניף ת”א. ועל פי הכשרתה ובליבה: עובדת סוציאלית 🙂

איך נוצר השידוך עם טק ג’אמפ?

שמעתי על המיזם באופן לגמרי אקראי מבחור שעבד בזמנו עם אביטל והיה אבא לבן בתיכון בו למדה בתי. הוא סיפר לי על המיזם וכשהבנתי שמדובר באביטל אותה הכרתי עוד קודם, ובנושא אשר יכול להשיק לתחום עבודתי, החלטתי לפנות לאביטל. אביטל עבדה באותה עת עם עמותת עלם המטפלת בנוער בסיכון. במסגרת עבודתי אני מטפלת באוכלוסייה מגוונת יותר הכוללת אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית. הצעתי לאביטל להרחיב את תחום עבודתה גם לאוכלוסיות אלו והיא גילתה עניין.

אני מבינה שהתוכנית של טק ג’אמפ מוּכּרת בתור תוכנית טרום שיקום. את יכולה בבקשה להסביר לקוראים מה זה שיקום ומה זה טרום שיקום?

אנחנו מטפלים בכל אותם האנשים שנקבעו להם אחוזי נכות בביטוח לאומי, ומטרתנו היא כאמור לשלב אותם בעבודה בשוק הפתוח. ישנם אלה הנמצאים מתאימים להתחיל בלימודי מקצוע / השכלה גבוהה כבר מראשית הדרך, וישנם אלו הזקוקים להכנה ולתכניות “טרום שיקומיות” – לעתים מדובר בצורך בהשלמת השכלה ולעתים בהעצמה וחיזוק כוחות ויכולות. המיזם של אביטל נכלל במסגרת התוכניות הטרום שיקומיות.

תוכלי לספר מה הם הקריטריונים והמאפיינים של מי שמופנה לטק ג’אמפ?

הקריטריונים נקבעו במשותף עם אביטל בהתאם למאפייני הפרויקט שלה ובהתאם לחוק ולהוראות על פיהם נקבעת (במחלקת השיקום בה אני עובדת) זכאות והתאמה לשיקום.
עקרונית, לאחר שנקבעת זכאות והתאמה לשיקום, העובדת הסוציאלית המטפלת במשתקם תנסה להתאים עבורו את תכנית השיקום המיטבית. לטק ג’אמפ נפנה אנשים שהתחום הטכנולוגי מדבר אליהם ויש להם גישה בסיסית, ויחד עם זאת יתקשו לפלס את דרכם ללא עזרה בתחום. אלה יהיו גם אנשים הזקוקים ללמידה אינדיבידואלית יותר ויחס יותר אישי בהשוואה ללימודים בקורס בקבוצה גדולה, ויתכן שזקוקים בהמשך גם לעזרה במציאת מקום עבודה בתחום.

בשלב הראשון, המשתקם עובר ראיון מקיף (אינטייק) במחלקת השיקום. כאשר במידה ונחליט להפנותו לטק ג’אמפ נכין אותו לפגישה הראשונה עם אביטל, מתוך ידיעה שהראיון בטק ג’אמפ מתנהל באווירה מקבלת ותומכת, בשונה מראיונות עבודה בד”כ.

הצעיר התקבל, מה עכשיו?

לאחר שהופנה והתקבל לטק ג’אמפ, אנחנו מהווים כתובת הן עבורו והן עבור טק ג’אמפ בכל קושי שיעלה, הן בשיחות טלפוניות והן במפגשים משותפים. אנחנו מממנים את תקופת ההכשרה שלו בפרויקט, כך שהוא נדרש גם לשלוח אלינו דיווחי נוכחות. אנחנו משלמים לטק ג’אמפ שכר לימוד, ולמשתקם עצמו – נסיעות ללימודים ודמי מחייה (רק בשלב האינטנסיבי יותר של הלימודים). ההנחה שעומדת מאחורי תשלום זה היא שבתקופה בה הוא משקיע את מרבית זמנו בלימודים, המשתקם אינו פנוי לעבודה לצורך פרנסתו.
הרעיון הוא שאנחנו נמצאים בתמונה לאורך כל התהליך, ולקראת סופו מגבשים יחד את תכנית ההמשך.

אחרי שהצעירים מסיימים את התקופה בטק ג’אמפ, לאן הם ממשיכים?

זה מאוד משתנה – אנחנו עובדים בשיקום עם אוכלוסיה מאוד מאוד מגוונת ומנסים לתפור לכל אחד את התכנית האישית המתאימה לו. התוכנית של אביטל היא אחת התוכניות שאליה אנחנו שולחים את המשתקמים שלנו. אם אחרי התקופה אצל אביטל הם משתלבים בעבודה בשוק הפתוח, אז נמשיך במעקב תקופה מסוימת עד שנחוש שניתן לסיים את הקשר.

לעומת זאת תרחיש אחר הוא שאחרי התקופה בטק ג’אמפ המשתקם יימצא מתאים ללימודים להרחבת השכלתו. במקרה כזה, עובדת השיקום שהפנתה את המשתקם לטק ג’אמפ תמשיך את התהליך לקראת מימון המשך לימודים עבורו.

הקשר עם אביטל והתובנות שהיא אוספת לאורך התהליך יכולים לתרום לתהליך החקר ולקבלת החלטות לגבי המשך שיקומו של האדם. לעתים ניתן להעזר גם באבחון מקצועי בתהליך.

הליווי – קבוע?

לאורך תהליך השיקום משתנה מידת האינטנסיביות של הקשר בהתאם לצורך. בתחילת התהליך, בזמן שמתעוררים קשיים, לקראת סוף התהליך, וכד’ – בתקופות אלה מן הסתם מעורבותנו בתהליך גדלה. הליווי בתום התהליך ייקבע גם הוא בהתאם לצרכים של המשתקם. בכל מקרה, גם כשהמשתקם משתלב בעבודה, נמשיך במעקב חודשים ספורים על מנת לוודא שהתוצאות יציבות ומספקות.

אביטל דיברה על ערוב הגורם המלווה במקרים של בעיות. את יכולה לתאר איך זה מהצד שלכם?

קודם כל, הצד המלווה הוא לא בהכרח רק העו”ס ממחלקת השיקום. כשמדובר באנשים עם בעיות נפשיות, גם משרד הבריאות הכיר בתכנית הזאת לצורך תמיכה וליווי. כל אדם שיש לו בעיה נפשית יש לו הזכות למצות זכויות הן דרך הביטוח הלאומי כלומר דרכנו, והן דרך משרד הבריאות. “סל שיקום” של משרד הבריאות מציע אף הוא תמיכות ועזרות למשתקמים שלעתים יכולות להיות השלמה בתחומים אשר אינם בתחום המנדט של מחלקת השיקום בביטוח לאומי.

אם את שואלת על קשיים, אז יש לדעת שאנחנו מפנים לאביטל אוכלוסיה מגוונת – אנשים עם בעיות נפשיות, אנשים עם בעיות פיזיות, כאלה שעברו תאונות, מחלות, וכו’. בין אם מדובר על בעיה פיזית ובין אם נפשית, הקושי עלול לקבל ביטוי גם בהיבט הרגשי. כי אדם שלא מצא עדיין את דרכו בעולם העבודה גם אם עבר רק תאונה או פגיעה פיזית, עדיין זקוק לתמיכה רגשית. ופה צצים בד”כ הקשיים, במיוחד אם מדובר באנשים עם מחלה על רקע נפשי. אצל אנשים כאלה תהליך השיקום אינו ליניארי אלא עשוי להיות יותר מעגלי – שני צעדים קדימה, צעד אחד אחורה. לא תמיד ההתקדמות היא כפי שאנו מצפים. בחלקים האלו, במיוחד כשמדובר בעסק חברתי, זה יכול להיות קריטי, מכיוון שהעסק צריך להתקיים ולהרוויח, זה יכול לייצר בעיה ולגרום לחוסר יציבות של העסק.

הפתרון לזה הוא שאנחנו מנסים יותר לדייק בהפניות, להתאים את הפרופיל הנדרש למיזם. כי המיזם של טק ג’אמפ דורש מהאדם מהר מאוד להיות בשל ומוכן להשתלבות בעבודה, להיות מחויב, אחראי, בעל יכולת להתמיד, וכד’.
לעתים, למרות הנסיונות לבדוק את כל הנתונים ולבצע התאמה, יש פספוסים. לא תמיד נאמוד נכון עד כמה יש לאדם כוחות או אין לו כוחות, עד כמה החלקים האלה יהוו מכשול. ואז נופלים. לדוגמה, לא מזמן הפניתי בחורה שכביכול היו לה כל הנתונים להצליח  – יכולת מבחינה קוגנטיבית, מבחינת הידע, רצון עז וכו’ – אבל היה משהו כל כך חרד באישיות שלה שבאיזשהו שלב היא לא הצליחה להגיע יותר לעבודה. וזה קושי מאוד שכיח ואופייני שאנו נתקלים בו – להיעלם, לא להגיע, לא תמיד לטרוח להודיע כשלא מגיעים – כל הנושא של הרגלי עבודה עוד לא ממש עובד כמו שצריך, ולפעמים זה על הרקע האישיותי. אני חושבת שחלק מהפיתרון זה הניסיון לדייק את מי אנחנו מפנים, אבל אף פעם אי אפשר לדייק את זה עד הסוף – בכל זאת מדובר בבני אדם. אנחנו אמנם עושים את האבחנה המקסימלית שאנחנו יכולים, אבל לא תמיד נצליח לנבא עד הסוף הצלחה או אי הצלחה . ככל שאביטל יוצרת יותר קשר עם עובדת על שיקום וגם עם מתאם הטיפול בבריאת הנפש, אז אפשר אולי לתפוס בזמן את הקשיים, ואולי לטפל בדברים לפני שזה מגיע למצב שכבר אין ממנו דרך חזרה. וגם ככל שאתה רוכש יותר ניסיון, וככל שאתה מודע יותר, אז סיכויי ההצלחה עולים.

ספרי קצת על העבודה עם טק ג’אמפ, לאור ייחודם בכל מיני תחומים

קודם כל החוויה של לעבוד עם אביטל היא מצוינת – היא באמת אדם מאוד מיוחד, עם יכולות, מאוד מסורה. היא לפעמים – בצער אני אומרת את זה – היא מאוד רוצה את הקשר עם עובדי השיקום, ועובדי השיקום הם אלה שמאוד עמוסים ולא מצליחים מספיק להתפנות כדי לעזור לה וכדי לקדם את התהליך כמו שהיינו רוצים. זו לא אשמתם של עובדי השיקום, הם פשוט עובדים בעומס מטורף.

אבל בסך הכל אני מרגישה שלאביטל יש גישה, גם אם היא לא למדה את התחום הטיפולי. אביטל מגלה רגישות רבה, היא קולטת יפה את האדם שעומד מולה ומנסה ככל שאפשר לעזור, לתמוך ולהגמיש את המסגרת כך שתענה על צרכיו של המשתקם.

הייחודיות של הפרויקט הזה הוא במודל ההכשרה – On the Job Training, למידה תוך התנסות בעבודה – היא מלמדת אותם תוך כדי שעובדים, ואין לנו את זה בהרבה תכניות אחרות. יש לנו מקומות של לימודים בלבד. אולי יוצאים ליום התנסות, אבל בעיקר לימודים. במודל העבודה של אביטל יש שינוי ייחודי, ובעיניי מאוד מאוד מוצלח – המשתקמים מקבלים משהו שהוא רק תאורטי מאוד קצר, ודי מהר הם כבר מתחילים לעבוד בעבודה של ממש, ואחרי  חודשיים היא כבר מתחילה להעסיק אותם בשכר. זו תוכנית ייחודית מהבחינה הזאת. בכלל, באגף השיקום מנסים היום היא להגדיל את כמות התוכניות מהסוג של OJT. זה משרת את המטרות שלנו בצורה מאוד טובה ואופטימלית.

ספרי עוד על האינטראקציות ביניכם בכל תקופת עבודתכם

אביטל ואני אנחנו מחליפות דעות: היא מביאה את הזווית של איך שהיא רואה את המשתקם. בדוגמה של מי שנתתי, אני כבר הרגשתי שזהו, לבחורה הזאת אין כוחות, אבל אביטל התקשתה לוותר עליה ונתנה לה עוד ועוד הזדמנויות. אני מאוד הערכתי את זה, אבל אמרתי לה שאני לא רואה סיכוי גדול שזה יצליח. תראי, העבודה עם טק ג’אמפ באופן פורמלי היא לא כל כך ארוכה – לא זוכרת בדיוק מתי זה קיבל את האישור הסופי. אבל בסך הכל הזמן שאנחנו עובדים איתה הוא לא מאוד ארוך, ובכל הזמן הזה לא היו לנו חילוקי דעות.

אביטל ציינה בהומור שאתם “מאתגרים” אותה עם סוג האנשים שאתם שולחים לה. את יכולה לפרט יותר?

כשאני הכרתי את אביטל בשלב הראשון לפני שהיא נכנסה אלינו לביטוח לאומי, היא עבדה עם צעירים בסיכון. היא יצאה לפרויקט הזה מתוך מחשבה שהיא רוצה לתת הזדמנות לנוער שנולד עם יכולות וכישורים, אבל בגלל נסיבות החיים שלהם לא הצליחו בעצם לקבל את אותן הזדמנויות שאחרים כן מקבלים, והיא התחילה לעבוד עם עלם. כששמעתי על הפרויקט ופניתי אליה, אמרתי לה – כי החבר’ה בעלם לא כולם מוכרים אצלנו – לנו יש טווח הרבה יותר מגוון ורחב של קשיים שאנחנו מטפלים בהם, ובדקתי אם היא תהיה מוכנה להרחיב את ההגדרה.
אז אביטל, כמו אביטל, תמיד מוכנה לאתגרים, וכך התחלנו לשלוח אליה משתקמים עם כל מיני סוגי בעיות, וגם אנשים שהם לא צעירים כל כך, כלומר יותר מבוגרים, שזה אתגר עוד יותר קשה כי זה אומר בגיל יותר מבוגר להתחיל ללמוד ולהשתלב במקומות עבודה, אז יש אתגר על אתגר. אבל אני באמת מאוד מתרשמת מזה שהיא אף פעם לא אומרת לא, או “זה קשה מדי”. היא תמיד מנסה. זה באמת משהו שמאוד מאוד מאפיין אותה. אז אני חושבת שלזה היא התכוונה – שהיא לא ידעה לעבוד עם אנשים עם בעיות נפשיות, או עם אנשים מבוגרים יותר. אני למשל שלחתי לה באחת ההזדמנויות מישהו שהוא טרנסג’נדר (טרנסג’נדרים גם מוּכּרים ומקבלים אחוזי נכות) – זה גם נושא שאין לה היכרות איתו כל כך. אז קצת אתגרתי אותה.
ויש קושי נוסף: כדי שאני אוכל לספר לאביטל את כל מה שאני יודעת על אדם מסוים, הוא צריך לחתום על הסכם ויתור על סודיות. אבל לא כולם מוכנים, לא כל אדם רוצה. הם רוצים לבוא “נקי” כביכול, ומעבר לזה חרדים לפרטיותם, ואז היכולת שלי לשתף את אביטל ולייעץ לה בצורה יותר חופשית היא לפעמים מוגבלת. אז גם זה משהו שיכול לאתגר. היא יודעת שהיא מקבלת אדם עם קושי, אבל לא תמיד יודעת עד הסוף מה הוא הקושי.
בדרך כלל כשזה פיזי אנשים מספרים, אין להם בעיה; כשזה נפשי – פחות. אבל אביטל לומדת מהר, היא קולטת מהר, ואני חושבת שהיא פחות מתעסקת עם הגדרות ובאמת מתייחסת לאדם על מאפייניו, ועל ההשלכות של הבעיה כמו שהיא רואה אותה בפועל, לזה היא מתייחסת. אם אדם מאחר נגיד באופן כרוני, או נכנס ללחץ מאוד מהר, או נוטה להתפרצות, אז היא לא תמיד יודעת מה האבחנה שלו, אבל היא משתפת את העובדת הסוציאלית בשיקום במה שהיא רואה ומבקשת את עזרתה או את עצתה. למרות שגם לאביטל עצמה יש רעיונות איך להתמודד עם הדברים- היא משלבת גם את הראייה העסקית, את הידע בתחום שאותו היא מלמדת, וגם יש לה גישה – היא יודעת איך לגשת אל האנשים. צריך להתנהל מולם מאוד בעדינות.

כמה  אנשים בסה”כ הפנית אליה? בערך 10-15 על פני תקופה ארוכה. לאביטל גם יכולת קיבולת יחסית לא גדולה – המקום הוא קטן. אבל גם לוקח זמן עד שתוכנית מופנמת אצל עובדי השיקום, עד שמפנים יותר במסות. גם זה, בשילוב עם יכולת הקיבול הלא גדולה. אני מקווה שהיא תגדל בהמשך.

את זוכרת סיפורים או אנקדוטות מעניינות שקרו?

הייתה מישהי שעברתי איתה תהליך מאוד מאוד ארוך – ליוויתי אותה בתוכנית טרום אחרת, ובאופן חריג קיבלתי אישור להפנות אותה גם לאביטל. מישהי שהיה מאוד קשה איתה בתוכנית הראשונה, מישהי עם בעיה רגשית לא פשוטה. הפניתי אותה לאביטל – וגם שם היה לה בהתחלה מאוד מאוד קשה, ובשלב כלשהו גם שם היא הרגישה שהיא לא יכולה להישאר, אבל אביטל לא ויתרה עליה, ומצאה לה בעזרת קשרים אישיים שלה עבודה בתחום שהיא כן רצתה להתעסק בו – התחום של תחזוקת אתרים. ולהפתעתי – יותר נכון לומר לתדהמתי – היא עובדת עד היום וגם נמצאת בקשר עם אביטל. אני יודעת שהן נפגשו כמה פעמים ונוצר כאן חיבור מאוד מאוד טוב. אביטל ממש הצילה אותה – בחורה צעירה, אני לא יודעת אם היא שרדה פעם ככה מקום עבודה. זו באמת הייתה ההצלחה מתוך אלה שאני הפניתי – כי באמת הפניתי אליה אנשים לא פשוטים.
אני יודעת גם על בחור עם עיוורון שעובדת מהמחלקה שלי הפנתה ושהיה סיפור הצלחה אבל אני פחות מצויה בפרטים. אני יודעת על מישהו שהמשיכה מאביטל ללימודי תואר, אבל את זה אני מכירה יותר בצורה כללית.
היה גם בחור שאיים לתבוע אותי ואותה ביחד 😀 בלי סיבה ממש מוצקה. בסוף זה נגמר והוא פשוט עזב את כל העניין וזהו, אבל הוא היה במצב פרנואידי מאוד קשה. וגם כאן, אביטל לא נבהלה. סך הכל היא מנהלת את זה מאוד יפה, אני מוכרחה להגיד.

נאווה, תודה רבה לך על השיתוף הרב בכל נבכי העבודה של הביטוח הלאומי מול טק ג’אמפ

שמחתי לעזור 🙂

***

אז כמו שקראתם, חששותיי לבקש שיחה עם גורם מהביטוח הלאומי התבדו, ויצא לנו פוסט משובח. משמח לראות שיתוף פעולה בין גוף מוסדי לבין טק ג’אמפ לטובת אנשים שזקוקים לעזרה. וכיף לשמוע דעה אובייקטיבית שמחזקת את הדעות החיוביות שכבר גיבשנו על טק ג’אמפ.