מהרגע שהתחילו לדבר על גוטנברג התעניינתי בזה. אפילו ניסיתי אותו ממש בתחילת דרכו, כשהוא היה תוסף קטן וניסיוני, אבל מאחר שהוא לא תמך בעברית זנחתי אותו די מהר ולא חזרתי אליו יותר (לא יפה מצידי, מסכימה). אבל לעקוב אחריו המשכתי בדבקות. אספתי אצלי כל מאמר בעניינו – בין אם זה פוסט טכני ובין אם זו דעה בעד או נגד (כזכור בתחילת דרכו, ולמעשה עד הרבה אחרי כניסתו ל-core של וורדפרס, אנשים הביעו דעות מוצקות וקולניות בעניינו) ופרסמתי אותם בפוסט הראשון שלי בנושא.
הפוסט הבא שכתבתי התייחס לתת-נושא ספציפי בתוך גוטנברג, הנגישות. הסיבות שהרגשתי צורך לייחד פוסט נפרד דווקא לנושא הזה היו קודם כל, שבניגוד לשאר הסיבות שהיו לאנשים להתנגד לגוטנברג, הנושא היה באמת נראה לי מהותי. ושנית כל, שהוא גרם לכמה דברים לקרות, בניגוד לטיעונים בעניינים אחרים שפחות או יותר הסתכמו בדיבורים: שני הדברים שקרו היו שהמובילה של קבוצת הנגישות התפטרה, ושנושא הנגישות הוצא אל מחוץ לוורדפרס והועבר לחברה חיצונית שביצעה דו”ח נגישות על המוצר.
כשיצא גוטנברג בליבה של וורדפרס התעצמו מאמרי הדעה. אחד מהם שמצא חן בעיניי היה של WPShout כי הוא הציג את הדברים בצורה מתונה, ולכן אף תרגמתי אותו במחשבות על הגעתו של גוטנברג.
החל מהשלב הזה אספתי את הפוסטים שקראתי בפוסט חדש, גוטנברג בליבה של וורדפרס ושם הם נאגרו עד שעברה שנה מזמן הצטרפותו של גוטנברג לליבה.
וכאן אנחנו נמצאים היום (באיחור קל 🙂 ) – בפוסט הזה אתמצת שלושה פוסטים שמסכמים שנה של גוטנבגרג, שנכתבו בסוף שנת 2019.
סמשינג מגזין מסכמים שמונה חודשים – הם מתחילים עם סקירה למה היה צורך בעורך חדש, על הפיתוח המהיר של העורך ועל תרומתו ל-headless-יות של וורדפרס. מכאן הם ממשיכים לדבר על הפונקציונליות שגוטנברג מציע – הבלוקים לסוגיהם, שילובים של בלוקים, השילוב עם ווידג’טים, ועוד. הם מסיימים בדיבור על לאן מועדות פניו של העורך, הן מבחינת מה שנראה כעת, והן מבחינת מה שמקווה.
ב-WPSHOUT אירחו פוסט אורח שסוקר שנה עם גוטנברג. הוא מדבר על היתרונות (פריסות בסיסיות פתוחות לכולם, סטנדרטים תכנותיים גבוהים יותר, ועוד) והחסרונות (בעיקר שזה עוד תהליך בהתהוות). הוא מסיים בסיכום – שגוטנברגט הולך ומשתפר, ומצד שני עדיין יש הבחירה שלא להשתמש בו.
גם ב-WPTavern יש פוסט אורח שמהגג שנה אחרי גוטנברג. הוא מסביר למה גוטנברג הוא דבר טוב, עושה השוואה בינו לבין Page Builder-ים, מסתכל על סטטיסטיקות שימוש, ובאופן כללי הוא מאוד מנסה לשכנע בעד גוטנברג. אחרי הפוסט יש המון המון תגובות. לא קראתי את כולן, אבל בהתחשב בזה שהתגובות שם מנוהלות, יש להניח ששווה לקרוא.
CSS-Tricks מספרים על הניסיון המוצלח מאוד שלהם עם גוטנברג. הם מספרים איך המירו את הטקסטים הישנים, איך הם כמעט בנו בלוק חדש אבל הבינו שגוטנברג כ”כ מוצלח שהם לא צריכים לעשות את זה, ומסיימים באתגרים שעוד נותרו להם (בעיקר בענייני תמונות).
***
מעכשיו, את שאר הפוסטים שנכתבו וייכתבו על גוטנברג – בעיקרם מאמרים טכניים ולא בעלי דעות – אפצל לכמה פוסטים: כאלה שעוסקים בבלוקים, כאלה שעוסקים בתבניות (כי מטבע הדברים יש לעורך הבלוקים השפעה על אופן בניית תבניות) ופוסט עם נושאים כללים של העורך.
היו עימנו.
וואו לאה, איזו השקעה מטורפת! לא ייאמן כמה כתבת על הנושא.
ברור שלא הצלחתי להדביק את הפער, אבל בהחלט קראתי כמה מאמרים מתוך הלינקים שלך ונתת לי נקודת מבט על זה.
מחכה לפוסטים הבאים והטכניים. האם תכתבי גם על ACF וגוטנברג?
תודה רבה. אני לא מרגישה שזו השקעה כה גדולה, כי אני בסה”כ אוספת את הדברים שנהניתי לקרוא (וגם, לא הכול אני קוראת לעומק אלא רק מספיק כדי לדעת שזה מעניין אותי וארצה לשמור את זה).
לשאלתך על ACF וגוטנברג – אני פחות קוראת על תוספים, ובמיוחד שאני לא משתמשת ב-ACF כמעט… אבל מעניין, מה היית רוצה לקרוא על זה? אוכל להיות עם עין פקוחה למקרה שאתקל במשהו.