עידוד לנשים? עידוד לכולם!

הביטויים “העצמה נשית”, “עידוד נשים” ועוד ביטויים באותה רוח הם ביטויים שאני פחות מתחברת אליהם. אולי באמת יש נשים שזקוקות להעצמה או קידום, אבל האם אין גם גברים כאלה? והנשים שזקוקות לזה, האם תמיד הסיבה היא רק בגלל היותן נשים? ומה אשר לעידוד לפי מוצא, מקום מגורים, גיל – האם כל נתון דמוגרפי יקבל עידוד משלו? ומה עם אלה שזקוקים לעידוד בגלל נסיבות אישיות – הורים מאתגרים, חברים מגעילים, סתם אישיות פולנית – האם לעולם לא יהיה טרנד לעידודם?

לפני כמה שבועות ביקרתי במשרדה של נילי מוזס-בלוך, והייתה שם קולגה שלנו, ד”ר נירה שמעוני-איל. נירה הייתה באמצע סיפור על ביקור עבודה שלה בזלצבורג. נכנסתי בדיוק באמצע משפט שאמרה: “וחשבתי על הבנים שלי, בני עשרה, מה הם היו חושבים לו היו מעבירים להם סדנה על קידום נשים. מה זה היה מעניין אותם?! איך זה מדבר אליהם, בגילם? הם בטח היו חוזרים הביתה מעוצבנים ומקטרים לי שהם היו תקועים בסדנה שלא רלוונטית אליהם. ובכלל, מי קבע שצריך לעודד את כל הנשים ללכת למדע? זו תמונת המראָה של לא לעודד אף אישה ללכת למדע. צריך לעודד את מי שזה יכול לעניין אותה או להתאים לה. בוודאי שצריך לחשוף את כולם לזה, אבל מדד הצלחת העידוד לא צריך להיות אחוז הנשים ההולכות למדע אלא אחוז האנשים שמתאימים למדע שהולכים אליו”. אהבתי מה ששמעתי ולכן הרשיתי לעצמי להמשיך להקשיב.

נירה המשיכה וסיפרה איך התבקשה להכין סדנת עידוד נשים למדע, ובמקום זה הפכה אותה לסדנה לעידוד כולם. הרעיון כל כך מצא חן בעיניי, שמיד ביקשתי ממנה להתארח בבלוג שלי. אחרי שהתייעצה עם הסוכנות שמייצגת אותה ווידאה שהיא מקבלת תמלוגים נאותים (הוקרת תודה עולמית ממני נחשב תמלוג ראוי, לא?) היא הואילה בטובה להיענות להזמנתי.

וכעת אציג אותה כמו שצריך: ד”ר נירה שמעוני-איל היא ד”ר לפיזיקה. בעברה היא עבדה במרכז הננוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית וכך הכירה תחומים נרחבים בנושא. בשנת 2010 היא הגיעה אלינו למו”פ ומאז היא משמשת בין השאר כיועצת מדעית בתחום הננוטכנולוגיה ביחידת פיתוח התכנים של המרכז למו”פ באורט (יחידה מקבילה ליחידה שאני עובדת בה, יחידת טכנולוגיות אינטרנט) ומפתחת תוכניות לימודים בתחומי הננוטכנולוגיה.

לפני שאשחרר אתכם לקרוא, תודה רבה לירעם נתניהו מהאתר לשוניאדה על הסיוע ברשומה הזאת.

ועכשיו לאחר ההקדמות, קדימה הפועל:

סדנת “כל אחד יכול להיות מדען”
Seminar: Anyone can be a scientist!

בפברואר 2019 השתתפתי בכנס למורים ותלמידים בנושא ננוטכנולוגיה בחסות אוניברסיטת זלצבורג במסגרת הכנס התבקשתי בין השאר לתכנן ולהעביר סדנה של שעתיים לתלמידי תיכון בנושא Nan-O-Style – פרויקט “כל אחד יכול להיות מדען”. בסדנה השתתפו יותר מ-160 תלמידים ותלמידות בחציה ראשון, ו-80 בחציה השני. הסדנה הועברה ברובה בגרמנית.
הכוונה מאחורי הסדנה הייתה לעודד נשים לקריירה במדע מפני שכך נדרש מתוכניות אירופיאיות. האתגר היה בהתייחסות לקהל המורכב מבנות ומבנים כאחד, והדאגה שמסר כזה ישדר לבנים שהסדנה אינה מיועדת להם ומדברת עליהם. אמנם ברור שכל החברה מרוויחה אם נשים מוצלחות הופכות להיות מדעניות, אך ההרגשה הייתה שזה מסר קצת מורכב לסדנה של שעתיים בכנס המתמקד בננוטכנולוגיה. כפשרה, המסר היה “כל אחד יכול להיות מדען”, אך הדוגמאות שהובאו הן בנושא ההתייחסות לנשים כמדעניות, וכך גם נאמר לתלמידים מראש. כך שכן נמצא כאן התייחסות לנשים ומדע, אבל ההתייחסות נועדה לשמש כדוגמה ולא כמסר.

ההשראה לסדנה הייתה משני גורמים:

1. סרטון SCIENCE CAPITAL – AN INTRODUCTION של King’s College, London שטוען שישנם 4 גורמים שמשפיעים על הסיבות שבגללן אנשים רואים את עצמם כמועמדים ללמוד מדעים:
   1. עד כמה הם יודעים מדעים
   2. מה העמדה שלהם כלפי מדע ומדענים
   3. עד כמה הם התנסו בעבודה מדעית
   4. עד כמה הם נחשפו למדענים.
      
2. פעילויות מתוך פרויקט אירופאי בשם HYPATIA 2, פרויקט שפותח במיוחד כדי לעודד תלמידות ללמוד מדעים. (ותודה לאתי אורון ממוזיאון המדע ונילי מוזס-בלוך מהמו”פ שהפנו אותי אל גורמים אלה.)

הסדנה הייתה ברובה בגרמנית, ורק אני דיברתי אנגלית. מנחות הסדנה היו 3 מדעניות – ד”ר Gabriele Gadermaier, פרופסורית לביולוגיה מאוניברסיטת זלצבורג, ד”ר Sabrina Wildner שעובדת כחוקרת בחברה מדעית, ואנוכי – ד”ר לפיסיקה בעלת התמחות בננוטכנולוגיה: בעבר עבדתי כחלק מקבוצת מחקר באוניברסיטה העברית, וכיום עובדת בפיתוח תוכניות לימודים.

ההיגיון מאחורי תכנון הסדנה היה שכדי לעודד תלמידים ותלמידות לבחור בקריירה מדעית עלינו להשפיע על העמדה שלהם על מדע ומדענים (מכאן והלאה בכל מקום בו נשתמש במילה “תלמידים” הכוונה היא גם לתלמידים וגם לתלמידות. הקיצור הוא לשם נוחות הקריאה בלבד). לשם כך הגדרנו לנו מטרת-על: לברר עם התלמידים והתלמידות מצד אחד מה צריכות להיות תכונות של מדען, ומצד שני לעמת אותם עם הציפיות של החברה מהם ועד כמה הם מושפעים מכך, ולבסוף לעודד אותם להחליט אם הם מתאימים להיות מדענים לא על פי לחצי החברה, אלא לפי יכולותיהם.

כדי להגיע למטרה זאת פירקנו את התהליך לכמה שלבים:

• לבדוק אילו הטיות חברתיות הם מרגישים בתחום קריירת המדעים, אילו הטיות באמת קיימות, ולאפשר להם לבדוק האם הם מושפעים מהטיות החברה האלה
• לבדוק יחד עם התלמידים והתלמידות אמונות הקשורות לכישורים הנחוצים להיות מדענים (ומדעניות): אילו כישורים הם מאמינים שנחוצים כדי להיות מדענים טובים? האם יש להם הכישורים האלה? האם הכישורים האלה באמת נחוצים?
• להכיר לתלמידים אפשרויות שונות במסלולי הלמידה ובמסלולי הקריירה הרלוונטיים ללימודי המדע, כדי לחשוף אותם לכך שלא מדובר ב”קריירת מדע” אלא במנעד רחב של קריירות המתאימות לטיפוסים שונים ולאילוצים שונים
• לאפשר לתלמידים לחשוב ולהתבטא אשר לעתידם.

לשם כך קיימנו את הפעילויות האלה:

1. הצבעה חשאית ובעקבותיה דיון האם התלמידים והתלמידות מאמינים שבחברה יש הטיה נגד מדעניות נשים
2. הצבעה אישית האם לכל אחד מהם, ולמדעניות המנחות, יש כישורים המתאימים להיות מדען טוב (האפשרויות לכישורים נאספו על ידי המשתתפים)
3. הצגת סיפורי קריירה של המדעניות המנחות
4. משחק Kahoot הבודק ידע אשר לכמות הסטודנטיות והחוקרות באירופה ובאוסטרייה
5. משחק מיון קלפים בקבוצות קטנות ככלי הבודק הטיות לא מודעות אשר לשאלה מהם המקצועות המתאימים לנשים
6. קבוצות דיון בנושא: “איך אנו יכולים לוודא שהחלטות הקריירה שלנו לא יהיו מושפעות מהטיות החברה”
7. סיכום על ידי נציגי קבוצות הדיון.

פירוט הפעילויות ותוצאותיהן

1. ההצבעה החשאית:
   בכניסה לאולם הסדנה הוצבו קלפיות להצבעה חשאית מוקדמת: האם אתם מסכימים – כן או לא:
   1. יש המאמינים שגברים טובים יותר מנשים במדע וטכנולוגיה
   2. יש המאמינים שנשים פחות רציונליות מגברים ולכן פחות מתאימות לעסוק במקצועות STEM (ר”ת Science, Technology, Engineering, Math)
   3. יש המאמינים שנשים יכולות להיות תלמידות טובות, אך אין להן כישרונות מדעיים.

   תוצאות ההצבעה, אשר נחשפו בפני הקהל בתחילת הסדנה, הראו שהתלמידים והתלמידות האמינו שהחברה ברובה מאמינה שגברים טובים יותר מנשים במדע ובטכנולוגיה.

2. בפעילות ההצבעה על הכישורים התבקשו התלמידים לשלוח בעזרת הטלפון כמה שיותר מילים וביטויים המשקפים בעיניהם מהם הכישורים שחשוב שיהיו למדענים טובים. המילים והביטויים נאספו על מסך מול התלמידים כענן מילים (בעזרת אתר answergarden).
   
   מתוך ענן המילים שנוצר נבחרו 10 כישורים מרכזיים, והתלמידים התבקשו להצביע האם יש להם הכישורים האלה. מצד שני, המדעניות עמדו מול התלמידים והצביעו גם הן. היה חשוב לנו שהתלמידים יראו שהתכונות שהם בחרו הן אולי של מדענים אידיאליים, אך לא הכרחיות כדי להיות מדעניות טובות.
   מתוך ההצבעה התברר שלרוב התלמידים היו הרבה מהתכונות שהם חשבו שדרושות כדי להיות מדען טוב. לאף תלמיד או תלמידה לא היו כל התכונות, ולא היו תלמיד או תלמידה בלי אחת מהתכונות. ההצבעה של המדעניות הראתה שגם למדעניות אין כל התכונות האלה, והדגשנו שגם את חלק מהתכונות למדנו במהלך הלימודים וההתמחות.
   המסקנה העיקרית היא שאין מישהו או מישהי שמושלמים להיות מדענים, ואין גם רק סוג אחד של טיפוס “מדען”.
3. הסיפור שמאחורי הקריירה – סיפורים אישיים של 3 המדעניות המנחות. כל מנחה סיפרה כ-10 דקות על מהלך הקריירה שלה, מה היו הסיבות שהיא בחרה להיות מדענית, מתי היא הבינה שהיא רוצה להיות מדענית, מה היו הקשיים וההתלבטויות, ואילו בחירות היא עשתה במהלך הדרך. מטרת הפעילות הייתה שהתלמידים “יכירו” מדעניות, ויכירו גם מסלולים שונים כדי להפוך למדען. גם כאן הדגש היה שאין דרך אחת להפוך למדען או מדענית ואין בחירות הכרחיות כשאתה כבר מדען או מדענית.
4. משחק Kahoot שבודק האם התלמידים יודעים מה אחוזי החוקרות והסטודנטיות בתחומי המדעים השונים באירופה ובאוסטרייה. המשחק בוסס על משחק דומה שפותח לפרויקט Hypatia, אשר הותאם לאוסטרייה בהתאם למידע שהופיע באתר Women in Science. רוב התלמידים היו מודעים לחוסר הסימטריה בין יכולות הנשים במדע ובין מיעוט ביטוי היכולות בשטח. לעיון בשאלות משחק Kahoot של פרויקט Hypatia , בקישור הזה.
   
5. משחק בקבוצות. במשחק התבקשו התלמידים בכל קבוצה למיין קלפים מסוג IAT , משחק שנועד לזהות האם יש לנו הטיות לא מודעות אשר למקצועות שמתאימים לנשים. מטרת הפעילות לזהות שלכולנו יש הטיות שאינן מודעות, גם אם אנחנו חושבים שאין לנו. התלמידים אכן היו מופתעים מההטיות שהם גילו אצלם. את המשחק ניתן למצוא בגרסה מקוונת ב-gender science IAT ובגרסה להדפסה.
   
6. קבוצות דיון: התלמידים בקבוצות דנו בשאלה – “מה אנחנו יכולים לעשות כדי לוודא שהחלטות הקריירה שלנו לא יהיו מושפעות מהטיות הסביבה”. לאחר הדיון בקבוצות, נציגי הקבוצות הציגו במליאה הן את תוצאות המשחק והן את מסקנות הדיון הקבוצתי שלהם. למרות שהדיון היה בגרמנית, ניכר היה שהדיון היה ער.

כיוונו את הפעילות כך שבסוף תהיה המילה האחרונה של התלמידים דווקא, ואנחנו רק הודינו להם. המטרה בכך הייתה ליצור תובנה אצל התלמידים שמכאן והלאה המצב אינו תלוי אלא בהם, והכדור בידיהם להוביל את השינוי העתידי.

התלמידים השתתפו בצורה מלאה בפעילויות, והורגש שהם מרגישים מעורבים ותורמים. ההרגשה הייתה שגם הבנים (כשליש מהקהל) וגם הבנות (כשני שלישים מהקהל) הרגישו שהפעילות רלוונטית להם. במשוב, התלמידים הביעו שביעות רצון גבוהה מהסדנה.

התמונה המלווה של אנשים מגוונים נוצרה על-ידי freepik.