אני לא אוהבת דד-ליינים. כשמבקשים ממני דד-ליין בעבודה, אני עושה ככל יכולתי להתחמק מזה. את הפוסט הזה היה לכאורה הכי מתאים לפרסם ביום העצמאות כי זה הזמן שאוהבים לדבר בו על אהבה למדינה, וזה גם הזמן שהסיבות האלה פורסמו בעיתון. אבל באזור יום העצמאות היו לי דברים אחרים לעשות, ואילו להכין את הפוסט הזה לקח זמן, ולא רציתי שהבלוג שלי החביב והאהוב יכריח אותי לעמוד בדד-ליין, אז אני מרשה לעצמי לפרסם אותו יותר מחודש אחרי שהוא לכאורה מתאים. ומצד שני אולי בכלל הוא מתאים לכל השנה – תמיד כיף לאהוב את הארץ ולדבר על זה שאוהבים אותה – לא רק ביום הולדתה.
במגזין מוצש של מקור ראשון פרסמו לכבוד יום העצמאות 69 סיבות לאהוב את ישראל. חלק מהן דיברו אלי כל-כך, שהחלטתי שאני רוצה לאגד אותן בפוסט למשמרת. בחרתי את ה-6 שהכי אהבתי, והנה הן לפניכם (בסוגריים, מספר הסיבה בעיתון). אפשר כאן לקרוא את כל 69 הסיבות אונליין (בחלק מהמקרים יהיה קל יותר לקרוא שם מאשר פה, בגלל איכות הצילומים).
- (בעיתון: סיבה 13) נולדנו לתוך מציאות שיש לנו מדינה דוברת עברית והכל פה מתרחש בעברית, ואני יודעת שזה נראה מובן מאליו. אבל לא יודעת למה, לפעמים אני תופסת את עצמי מסתכלת על שלט רחוב ומתפעלת מזה שהוא בעברית. ולא, אף פעם לא גרתי בחו”ל, אז לא יודעת למה ההתפעלות הזאת, אבל היא מתרחשת, וכאן ביטא את זה מאד יפה יואב פרידמן.
- (בעיתון: סיבה 14) וזה לא משהו שקורה לי, אבל תמיד יש הידיעה הזאת שאפשר להגיע למנהל. לא ידעתי שבחו”ל זה לא ככה, אז טוב שיהודה גזבר האיר את עיניי.
- (בעיתון: סיבה 33) חקלאות תמיד מדברת אליי, אפילו שתמיד גרתי בעיר. אז גם לולא הסכמתי על מה שכתוב כאן הייתי מביאה את הקטע הזה, אז על אחת כמה וכמה כשאני כן. אז כן, איתמר גור, לא רק עמוק בלב אלא ממש בחוץ ובפנים – אני מעדיפה פירות ישראלים.
- (בעיתון: סיבה 43) ארבע אחרי הצהריים. אושיה רדיופונית ותיקה. ומכל העורכים תמיד אהבתי את השירים בעריכתה של דלית עופר. כבוד.
- (בעיתון: סיבה 46) הרב חיים נבון מדגיש את הנקודה היהודית בישראל, נקודה שבניגוד לעברית, לא שמתי לב אליה.
- (בעיתון: סיבה 62) מוניות שירות – העממי של העממי. אביטל אינדיג הביאה את נקודות השיא של החוויה. אוהבת-אוהבת-אוהבת.
אם הלכתם ל-nrg וקראתם את כל הסיבות, מעניין אותי אם מצאתם סיבות שאהבתם ולא מניתי. אתם יותר ממוזמנים לכתוב בתגובות..