אז השבוע זה כבר השבוע השישי של הקורס, ואני עדיין ממשיכה להתלהב ממנו, אבל הזמן שהוא דורש מתחיל לתת את אותותיו. למשל, את הפוסט הזה התחלתי לכתוב מיד לאחר שכתבתי את הפוסט הקודם על ה-mooc, אבל אני לא מספיקה לסיים אותו בצורה מספקת בשביל לפרסם אותו. אז במקום שהוא ידבר על השבוע השלישי, הוא מכסה את התקופה עד עכשיו – השבוע השישי.
בפוסט הזה אדבר על שלושה דברים: על הקורס בחשיבה מתמטית שאני בעיצומו, על הקורס “מה הצמח יודע” שהתחיל לפני שבוע וחצי, ועל האתגרים בלימוד mooc תובעני.
אז לפני שבועיים עשיתי את המבחן הרביעי של הקורס, שהוא המבחן השלישי שלי (כי כזכור התחלתי את הקורס באיחור של שבוע). הפעם החלטתי לא לקרוא יותר מדי הודעות בפורום. קראתי רק מעט, אבל מאחר שלא היו לי שום התלבטויות בשאלות במבחן, לא התעמקתי באף תשובות שניתנו שם, אחרי שחויתי על בשרי בשבוע שעבר מה קורה כשמאמינים למה שכתוב בפורום… החלטתי שאני מסתפקת בידע שלי, ואני מאד שמחה על זה. אמנם שוב קיבלתי 81 (22 נקודות מתוך 27), אבל אני מרגישה כאילו קיבלתי 100. וכל כך למה? כי היו בסה”כ 6 שאלות במבחן, ועל כולן עניתי נכון מלבד השאלה של הערכת עמיתים. אתם קולטים? על כל השאלות שהיו קשורות לחומר – עניתי נכון! אני מאד גאה בעצמי. ולמה אני לא מתבאסת מאבדן הנקודות בשאלת הערכת העמיתים? כי היא לא היתה קשורה לחומר שלמדנו, וגם, לדעתי, היה צריך ידע קודם כדי לענות עליה נכון. אני חושבת שעם הידע שהיה לי – דרגתי אותי סבבה. ולחדשות בהרחבה:
ההוכחה שהיה צריך להעריך היתה הוכחה שאם מספר שלם N מתחלק במספר ראשוני P, אזי המספר N+1 לא יתחלק ב-P. לצערי, על פי כללי הקורס, אסור לי לשתף בתשובות של הקורס, וזה חבל – כי ממש רציתי להראות לכם את ההוכחה כדי שגם אתם תהנו ממנה – אבל בהעדר אפשרות זו, אסתפק בכך שאומר לכם שבעיני זאת הוכחה מופלאה. לא רק בגלל שהצלחתי להבין אותה (אם כי אין לזלזל בכך!), אלא כי לדעתי היא עומדת בכל הפרמטרים שיש במחוון (מתברר שככה קוראים בעברית פדגוגית ל-Grading Rubric, תודה לעמיתותי מיכל ונילי על הארת העיניים הזאת): קודם כל, ההוכחה נכונה (לדעתי. מתברר שהמרצה חלק עלי בנקודה הזאת). שנית, ההוכחה ברורה. שלישית, יש פתיחה ברורה ונכונה; רביעית, יש ציון ברור של המסקנה; חמישית, התלמיד נותן סיבות בכל צעד ושלב; ושישית, באופן כללי (overall evaluation) נהניתי מאד מהתשובה. אז בין האפשרויות (1) פחות מ-14 נקודות, (2) בין 15 ל-20 נקודות, (3) 21 נקודות ומעלה – החלטתי לבחור את האופציה השלישית: מקסימום נקודות. אז אמנם, מתברר שטעיתי – התשובה הנכונה היא 2 (המרצה בסרטון ההסבר נתן 19 נקודות), אבל צדקתי כמעט בכל הקטגוריות – המרצה נתן לו 4 נקודות ב-4 קטגוריות. רק בקטגוריית הנכונות (logical correctness) הוא נתן לו 3 מתוך 4, ובקטגוריה האחרונה – הערכה כללית – הוא נתן לו 0. וכל כך למה? כי לדברי המרצה, אסור להשתמש בחילוק בהוכחה שקשורה למספר שלם (integer). מותר להשתמש בחילוק במספרים ממשיים, או במספרים טבעיים, אבל לא במספרים שלמים. הוא לא מסביר למה זה, אלא רק אומר הפעולות היחידות המותרות הן חיבור, חיסור וכפל. מתברר שמותר לומר שמספר שלם מתחלק במספר אחר, אבל אסור ממש לחלק. אתם הבנתם את זה? כי אני לא… אבל לא נורא, כי באמת זה לא משהו שהמרצה הזכיר מתישהו בקורס, אז לא היה לי איך לדעת את זה, ולכן אני לא רואה כשלון בזה שעניתי לא נכון על השאלה הזאת. אני עדיין חושבת שההוכחה היא ממש יפה 🙂 אבל מה שעוד יפה בעיני זה שהמרצה בסרטון ההסבר הראה את הדרך הנכונה להוכיח את זה, עם שימוש במידע ש-N מתחלק ב-P, אבל בלי ממש לחלק ב-P. גם ההוכחה שלו היתה יפה, ונהניתי לצפות בה. היא היתה כל כך יפה, שצפיתי בה שוב :).
ויש גם התפתחויות פדגוגיות. החלק של supplementary videos ממשיך להתפתח, ונוספים שם עוד ועוד סרטונים. הפעם הסרטון שמצא חן בעיני היה משהו שלא חשבתי עליו: באחד הסרטונים הקודמים דובר על כך שבד”כ התקדמות בטכנולוגיה פדגוגית מגדילה את הפערים החברתיים, ולא מצמצמת אותם. אני חשבתי שהסיבה לזה היא שרק לבעלי אמצעים יש גישה לאינטרנט ובכך למגוון ה-mooc-ים, אבל בסרטון שכותרתו School Moocs נותנים הסבר נוסף – ב-mooc אין מעקב אחרי השתתפות. בקורס קטן פנ”פ, המרצה מיד שם לב אם משתתף פורש, אבל ב-mooc אין למרצה אפשות לעקוב, ולכן ההשתתפות היא תלוית מוטיבציה עצמית של הלומד. מהבחינה הזאת, יש יתרון לאנשים שמגיעים ממשפחות משכילות, כי הם כבר יודעים איך ללמוד, ולכן הם יודעים יותר לנצל את ה-mooc. אהבתי את החידוש בנקודת המבט הזאת. וסרטון נוסף שאהבתי היה על התפקיד שלה-mooc בהשכלה הגבוהה. ההסכמה שם היא שאפשר להשתמש עד רמת התואר השני אולי, אבל לא עד רמת הדוקטורט, כי בדוקטורט יש חשיבות רבה ללמידה צמודה למנחה (apprenticeship). המרצה אומר שלדעתו mooc-ים הם מוצלחים כקורסי מבוא – קורסים קלים שיש להעביר למספר רב של סטודנטים. ברגע שיצליחו לעשות את כל ה-fine tuning של הקורס – אחרי פעמיים-שלוש שעושים אותו (במידה רבה כמו ספר – במהדורה הראשונה שלו יש שגיאות, שמתוקנות במהדורה השניה, ואולי עוד תיקונים במהדורה השלישית, אבל אחרי זה הספר כבר עומד בפני עצמו ולא צריך עוד תשומת לב) – אפשר יהיה להעביר אותו למספר רב של סטודנטים, עם מעורבות מינימלית של המרצה (המרצה טוען שהוא עוד ירצה להשתתף בפורומים), דבר שיאפשר לו לעסוק ברמות מקצועיות גבוהות יותר של מתמטיקה.
שיואו, כמה יש לכתוב, ואני כבר מתה מעייפות (כמעט 12 בלילה עכשיו…). אבל הכל כ”כ מעניין, ואני לא רוצה לשכוח כלום, אז אני צריכה לכתוב כשהדברים עוד טריים במוחי. אז בהמשך להתפתחויות הפדגוגיות: בשבוע שעבר, כזכור, המרצה שלנו הפנה אותנו לפוסט בבלוג שלו, ושם, בין השאר, היו הפניות להרצאות על שיטת מור. אז השבוע, המרצה כתב הודעה בלוח המודעות של הקורס, ושם נתן קישור לאחד הסרטונים הנ”ל. בעקבות זה התפתח דיון מעניין באחד הפורומים, ומאחר שגם המרצה השתתף בו, קראתי אותו עד תומו. אז בפתיל הזה יש דיבור על homeschooling, ועל אנשים שמחנכים את ילדיהם בבית כדי שהילדים יישארו במצב של Inquiry-Based Learning, דבר שכמעט לא מעודד בבי”הס, ולפעמים – לפחות לפי אחת ההודעות בפתיל הזה – אפילו מדוכא. ואחד המשפטים הנפלאים שלו בפתיל הזה הוא: “הנסיון שלי הוא שההרגשה של הליכה טוטלית לאיבוד היא המפתח ללמידה באמת טובה ועמוקה. דרוש מאמץ ניכר להוציא את עצמך מהחור הזה!”. מתברר שהמרצה משתתף הרבה בפורום, אבל לא בפתילים שאני בד”כ קוראת – שהם פתילים שעוסקים בשאלות במבחנים ובתרגילים, שם הוא נותן לתלמידים להסתדר עם עצמם – אלא בפתילים שעוסקים ב-meta של הקורס. מאד הייתי רוצה לקרוא כל מה שהוא כותב, בגלל הדעות המעניינות שלו, אבל אין לי זמן. מתברר שאי אפשר לקרוא את כל מה שמעניין בקורס הזה.
ואתמול סוףסוף התחיל הקורס המקורי שאליו נרשמתי – מה צמח יודע. לאור 4 השבועות שלי בקורס החשיבה המתמטית, אני מתחילה את הקורס הזה עם קצת יותר הבנה של מה הקורס הזה יהיה בשבילי – אם כי אני יודעת היטב שדעתי והחלטותיי עשויים להשתנות, הן בגלל שהתנסות של 4 שבועות בקורס עדיין לא מקנה תובנות חד משמעיות, והן בגלל שקורס אחד אינו דומה למשנהו. מכל מקום, אלה החלטותיי כעת, והן בסיס לשינויים בעתיד: 1) בניגוד לקורס החשיבה המתמטית, בקורס על הצמחים אין לי שום יומרות להשיג ציונים גבוהים, משתי סיבות: הראשונה, כי רוב ההתלהבות שלי מופנית כעת כלפי הקורס הראשון, ואין לי כרגע מוטיבציה להתלהב מעוד משהו. השניה, כי קורס בביולוגיה, או בוטניקה, שונה מקורס בלוגיקה מבחינת סוג החשיבה שצריך לבצע במבחן: בחשיבה המתמטית, יש לי תרגילים לפתור. בקורס בוטניקה, זה כנראה יהיה שפיכת חומר. אני הרבה פחות טובה בסוג השני מאשר בסוג הראשון, ולכן אני מורידה ציפיות מעצמי כבר בהתחלה. 2) אני יותר סקפית לגבי הקורס הזה כי הוא בהרצה הראשונה שלו, ואם לשפוט מהסרטונים בקורס החשיבה המתמטית, הרבה דברים ישתנו וישופרו בעתיד בהסתמך על ההרצה הזאת.
אז היום אחה”צ התיישבתי וצפיתי בסרטונים, ולהפתעתי די נהניתי מהם. להפתעתי, כי צדקתי בזה שאין כמעט חשיבה לוגית כאן, הכל זה הומני , סיפורים על ההיסטוריה של העולם, האבולוציה של הצמחים, וכאלה דברים. כמובן שזה לא הומני בנקודה שכן מדובר על עובדות ולא דעות, ובזה שמדובר על ניסויים מדעיים, אבל זה הומני בנקודה שאין בזה נוסחאות וחישובים. אילו ידעתי מראש שאלה יהיו הנושאים, לא הייתי חושבת שיעניין אותי לשמוע על הדברים האלה, אז טוב שלא ידעתי כי הופתעתי לטובה – המרצה הציג אותם בצורה מושכת: הוא פתח באופן לא שגרתי בדמיון מודרך, והיינו צריכים לדמיין לעצמנו שאנחנו נטועים באדמה מבלי יכולת לזוז. בעיני זו היתה דרך מקורית לפתוח את הנושא, כי באמת אף פעם לא חשבתי על זה שהעובדה שהצמח לא יכול לזוז יוצרת לו בעיות! ואז היה quiz בסרטון, והיינו צריכים למלא שדה טקסט במענה על השאלה – מה יכולות להיות הבעיות שנובעות מהיותנו נטועים במקומנו. אני לא יודעת איך מרצה קובע ב-quiz של שאלה פתוחה מהי התשובה הנכונה – אולי כל תשובה מתקבלת כנכונה, אולי יש מלים שצריך להשתמש בהן כדי שהתשובה תתקבל – אין לי מושג, וגם לא כ”כ בא לי לחזור לסרטונים כדי לבדוק, אני רק יודעת שכל התשובות שנתתי ב-quiz-ים הפתוחים – התקבלו כנכונות [הערה מאוחרת: מתברר שכל התשובות מתקבלות כנכונות, לפי הודעה שפרסם המרצה]. אז מול אילו בעיות מתמודדים צמחים? אין להם איך להשיג מים ואוכל, אין להם איך לברוח מהחום או מהקור, לא ברור איך הם יכולים להתרבות. וכדי להתמודד עם הדברים האלה, הצמחים צריכים מערכות מאד מתוחכמות, ולכן, מבחינות רבות, צמחים הם יצורים יותר מורכבים מחיות! אח”כ המרצה דיבר על המוטיבציה שלנו להבין מה צמח יודע – למה צמחים הם כ”כ חשובים? התשובה שלו היתה דברים ששכחתי או שאפילו אולי לא ידעתי: הצמחים הם האחראיים הבלעדיים על ייצור החמצן והפחמן בעולם(!), הם מייצרים את כל מה שאנחנו נושמים, כל מה שאנחנו אוכלים, מה שאנחנו לובשים, התרופות שאנו נוטלים. המרצה מדבר בצורה מאד מעניינת, וגם יש דיאגרמות ותמונות במהלך הסרטונים – מה שלא היה צריך בסרטונים של החשיבה המתמטית, כי שם עיקר הסרטון הוא לצפות במורה מלמד תרגילים על הלוח….
וגם צדקתי – המבחן כולו היה בחינה אם הקשבתי בזמן הסרטונים. אז חזרתי אחורה לכמה סרטונים כדי לוודא שזכרתי נכון, או כדי למצוא את המונח המדוייק שהוזכר. כאן אין נושא הערכת עמיתים בכלל – לא ברור לי אם זה לא יהיה בכלל בקורס, או אם פשוט יתחילו את זה מאוחר יותר (כפי שהיה בגלגולים הראשונים של החשיבה המתמטית). ויש עוד כמה הבדלים טכניים בין שני הקורסים – בקורס החשיבה המתמטית יש סרטונים מעטים (אחד או שניים בשבוע) וארוכים יחסית (חצי שעה ולפעמים יותר), ואילו פה יש הרבה סרטונים בשבוע הראשון (שמונה) וקצרים יחסית (בין 3 ל-10 דקות כ”א). אני אישית מעדיפה אחד ארוך ע”פ כמה קצרים. דבר שני – בקורס החשיבה המתמטית, ליד כל קישור לסרטון כתוב מה האורך שלו, ובמה הצמח יודע – אין [הערה מאוחרת: זה כנראה היה בגלל שהקורס רק התחיל. כעת, בשבוע השני, יש את אורך הסרטון בכותרת שלו, כמו בקורס הראשון]. דבר אחרון – בקורס החשיבה המתמטית יש תמלילים של כל הסרטונים, ובקורס הצמחיה לא היה בכלל בהתחלה, וכעת יש רק על חלק מהסרטונים [הערה מאוחרת: גם זה השתנה וכעת יש על כולם]. והבדל מאד משמעותי הוא בהגשת המבחן – בחשיבה מתמטית, אפשר להגיש רק פעם אחת, וזה הציון הקובע. בצמחיה אפשר להגיש כמה פעמים שרוצים, והציון הקובע הוא הגבוה ביותר. יפהההה! אז בהגש הראשונה קיבלתי 78, אחרי זה הלכתי לפורום לבדוק לגבי שאלה פתוחה אחת שנכשלתי בה, ושם יש הודעה שאומרת בדיוק באיזה סרטון לצפות ובאיזה קטע ( זו בעיה של המרצים שהם לא בודקים את הפתילים לוודא שאין שם גילוי תשובות. עם זאת, אני מניחה שאילו הציון הזה היה קובע למשהו, לא הייתי הולכת לפורום. כפי שזה כעת, שלציון אין ערך מחוץ לקורס, לא אכפת לי לרמות קצת…), אז עשיתי את המבחן שוב, וקיבלתי 92. למרבה ההפתעה, חלק מהשאלות השתנו בפעמים הבאות, וגם חלק מהתשובות בשאלות הרב ברירה. לכן המשכתי לקבל בין 85 ל-92 במבחנים החוזרים, עד שסוףסוף בנסיון השישי קיבלתי 100. אז הנה כבר תאוריה אחת שלי שעפה מהחלון – אני כן מנסה להשיג פה ציונים גבוהים (אבל להגנתי ייאמר שהתאוריה שלי התבססה על המודל המבחני של החשיבה המתמטית – נסיון הגשה אחד לכל מבחן ), אבל מצד שני תאוריה שניה שלי אוששה – אני לא כ”כ טובה בשפיכת חומר…
משהו ששאלתי את עצמי בזמן האחרון הוא איך זה שיש לי זמן לעשות קורס כזה. הרי בתיאור שלו ב-coursera יש הערכת זמן כמה שעות שבועיות הקורס דורש (דורש זו מילה קצת בעייתית, כי הרי כל אחד יכול להשקיע כמה שבא לו, אין מי שיכריח. הכוונה היא כמה שעות כדאי להשקיע כדי להצליח בקורס), וכתוב שם שההשקעה היא בין 8 ל-10 שעות. אז אני לא בטוחה שאני מגיעה לכמות הזאת, אבל בטח באזור…
אז אני עונה לעצמי כך:
קודם כל, אני מאד נהנית ללמוד את הקורס הזה. לא חשבתי שכך יהיה – בכל זאת, אני לא כזאת מתמטיקאית או לוגיקאית דגולה – אבל זה קרה: אני מוצאת את עצמי מחכה בכליון עיניים לפרסום הסרטונים, סופרת את הדקות עד שמגיעה שעת ההגשה של המבחן כדי לראות את הציון שלי, וממש נהנית מחלק מהדברים שלומדים.
שנית, אני לא מתיישבת 5 שעות ברצף: אני צופה בסרטונים שהם בין רבע שעה לחצי שעה, ולא רואה את כולם בבת אחת, ומכינה שיעורי בית רק פעם בשבוע;
אבל שלישית, אהיה כנה: זה בא על חשבון דברים אחרים – וזו קטסטרופה. זה בא על חשבון שעות השינה שלי (וזה נותן בי את אותותיו), ועל חשבון דברים שעשיתי בשעות הערות שלי – קריאה, המשפחה, מחויבויות אחרת. כאילו שלא מספיק שיש לי קונפליקטים בין בית לעבודה, הוספתי לעצמי עוד קונפליקט. ממש עז. לכן ברור לי שהמצב הזה לא יוכל להמשך הרבה, כי עד כמה שאני אוהבת את חומר הלימוד, הקורס הזה נמשך 10 שבועות, ואני מוכרחה למצוא לעצמי דרך לאזן בין הרצונות השונים שלי.
בינתיים עבר עוד שבוע – לא הספקתי לפרסם את הפוסט בשבוע שעבר – ואני ממשיכה לקבל תובנות על החויה שלי עם ה-mooc. אני עדיין מאד שמחה שאני עושה את ה-mooc, אבל כבר מבינה שגן העדן שהיה לי בהתחלה לא יוכל להמשך. בעיקר כי ההתחלה היתה בתקופה של החגים, והיה לי הרבה זמן פנוי. אבל עכשיו שחוזרים לשגרה של העבודה, ה-mooc בא על חשבון דברים אחרים, וזה לא מוצא חן בעיני… אז למשל, השבוע עשיתי רק את המבחן, ולא את התרגול שהיה איתו, למרות שממש רציתי לעשות גם את התרגול. ובמבחן היה ממש מוצלח – קיבלתי 86, אבל – כרגיל 🙂 – יכולתי לקבל 100. ולמה? טעיתי רק בשאלה אחת, והשאלה היתה על שקילות של שני ביטויים. אז עשיתי טבלת אמת, ויצא לי שהביטויים שקולים. אבל לא הגשתי את המבחן מיד, אלא חיכיתי ליום ההגשה. וביום ההגשה, לא היתה לידי טבלת האמת שעשיתי, ופתאום נראה היה לי שלוגית, לא הגיוני שהביטויים שקולים – אז כתבתי בתשובה שהביטויים לא שקולים. וזו היתה טעות – הביטויים היו שקולים. אז זהו, יכולתי לקבל 100 כי טבלת האמת שעשיתי היתה נכונה :). ולגבי השאלה של הערכת עמיתים, שוב צדקתי, והפעם אני מרגישה שבאמת הבנתי את רוח הקורס – שהוא חשיבה מתמטית ולא מתמטיקה טהורה – כי ההוכחה שהייתי צריכה לבדוק היתה הוכחה שהיא לא נכונה בעליל: הוכחה ש 1=2. נכון מגניב? אתן לכם לראות את ההוכחה כאן, ותודו – נכון זו הוכחה מהממת? נתתי לה את מלוא הנקודות בקטגוריות: התחלה, סיום, בהירות ונימוקים. לגבי נכונות לוגית והערכה כללית לא הייתי בטוחה כמה לתת – בכל זאת, ההוכחה היא כמובן שגויה מעיקרה – אבל ידעתי שאת מקסימום הנקודות ההוכחה הזאת כמובן לא תקבל, לכן בחרתי את התשובה של בין 11 ל-19 נקודות. המרצה נתן 16 נקודות – 4 נקודות בכל 4 הקטגוריות שגם אני נתתי, ו-0 נקודות בקטגוריות נכונות לוגית והערכה כללית, אז קיבלתי את מלוא הנקודות על השאלה הזאת.
אחרי שמועד המבחן פוקע, מתפרסמים הסרטונים שמסבירים את התרגילים. ותמיד, תמיד כיף לי לראות את הסרטונים, גם אם אלה תרגילים שהצלחתי בהם, וקל וחומר אם לא.
ובקורס הצמחיה אני גם מאד נהנית מהחומר – המרצה פותח את האופקים לדברים שלא חשבתי עליהם – מה הצמח רואה? הוא דיבר בתחילה על ראיה בכלל, והרחיב את המושג ללא רק ראיה בתמונות, כמו שאנחנו רגילים, אלא הבחנה בין צבעים (כמו שלמש רואים כבדי ראיה), ןוהתברר שגם צמחים יכולים להבחין בין אורות שונים, ולמעשה יכולים להבחין במגוון צבעים שאנחנו איננו רואים. כמו”כ הוא העלה את השאלה מה קורה אם צמח הוא עיוור צבעים, וגם מה ההבדל בין צמחים שפורחים בחורף לצמחים שפורחים בקיץ. פתאום ההסתכלות שלי על צמחים השתנתה – הם יצורים ממש משוכללים! ופתאום אני מוצאת את עצמי חושבת על העציצים שיש לי בבית, ומרגישה שאני מכירה אותם קצת יותר טוב – עוד רגע אני אתחיל לדבר איתם…..
אז המסקנה שלי בפוסט הזה היא שהחומר מאד מעניין אותי, אבל אני עושה את המינימום הדרוש בקורס, כי אין לי זמן ליותר מאשר לצפות בסרטונים (שהם בערך שעה של סרטוני הסבר על התרגילים, ושעה של סרטונים של החומר החדש) ולפתור כמה תרגילים. אז באסה? קצת, אבל עדיף לי ככה.
עוד כמה דברים לציין: החומר בחשיבה המתמטית הופך להיות יותר קשה. עד עכשיו יכולתי לשחק פריסל בזמן הסרטונים, והספיק לי להקשיב למרצה ולהציץ מדי פעם מה הוא כותב על הלוח. אבל בסרטונים של השבוע השישי הייתי צריכה ממש לעקוב, וזה קצת מבאס, כי משעמם לי רק להסתכל על ההרצאה… וגם בסרטונים של הצמחיה היה יכול להיות טוב יותר אילו צפיתי בהם בלי לשחק, כי יש ביטויים שהוא מלמד, שמאד דומים זה לזה, וכששואלים עליהם במבחן אני מגלה שאני לא מבחינה ביניהם וצריכה לחזור לסרטון כדי לעמוד על ההבדלים. אבל בינתיים לא ויתרתי על המשחק. נראה כמה זמן אחזיק מעמד ככה.
מה שבטוח תצאי מומחית בפריסל ☺
אולי תעברי למשחקים מתקדמים?
יו, איזה יופי שהצלחת לקלוט ב-ד-י-ו-ק את הדבר העיקרי פה! אז אמור לי – לאילו משחקים אתה ממליץ שאתקדם? אני צריכה משחק שיאפשר לי להקשיב בחצי אוזן (ולפעמים אפילו יותר) להרצאה, כך שהוא לא יכול לצרוך משאבי שכל מרובים מדי….
זו הייתה בדיחה.
אני עוקב בעניין רב אחרי הפוסטים שלך על mooc. אבל אין סיכוי שאצטרף לקורסים ארוכים באנגלית. את ההשכלה שלי אני משלים עם פודקסטים ואוניברסיטה משודרת.
לא לא 🙂 זו בכלל לא בדיחה (מבחינתי) 🙂 פריסל וסוליטייר הם חבריי הטובים – מלווים אותי לכל פגישה או הרצאה ומצילים אותי משממון טוטאלי. אבל גם הבן שלי שואל אותי למה אני משחקת רק משחק אחד כל הזמן, והאמת היא שאני פשוט לא מכירה משחקים אחרים, אז מאד שמחתי על התגובה שלך וחשבתי שאולי ממך תצמח הישועה בתחום הזה 🙂
ואשריך שאתה משלים את ההשכלה שלך כך. יש עדיין אוניברסיטה משודרת?
בטח שיש אוניברסיטה משודרת. http://glz.co.il/1418-he/Galatz.aspx
הם לא תמיד מעלים את התוכניות לאתר, אבל יש אותן גם ב־icast.
לגבי משחק, נסי את cut the rope. זה נחמד בטלפון ויש לזה גם גרסת HTML5.
http://www.cuttherope.ie/
(זה מיועד לאקספלורר אבל עובד על כל דפדפן)