טוב, אז כל העולם ה-RSS-י כמרקחה בעקבות ההחלטה של גוגל לסגור את גוגל רידר. אינני יודעת אם אתם זוכרים, אבל לפני כמה שנים כתבתי שאני לא מתלהבת מגוגל. הסיבה העיקרית היתה שאני לא אוהבת לשים את כל הביצים בסל אחד, אבל מהתגובות לפוסט ההוא אפשר לראות שסיבה טובה נוספת היא שכבר אז גוגל התחילה לסגור אפליקציות למורת רוחם של משתמשים. זה לא כ”כ פשוט להימנע משימוש במוצרי גוגל, בעיקר בגלל החיפוש ובגלל שחלק מחשבונות הדואל המקצועיים שלי נמצאים בגוגל מטעמי החלטות ארגוניות (ולפני כמה שנים נכנעתי ופתחתי גם חשבון ג’ימייל פרטי 🙁 ), אבל לפחות בנושא של הרידר קל היה לי מאד להימנע מגוגל: לא התחברתי לגוגל רידר הן מבחינה עיצובית והן מבחינה תפקודית.
כעת אני מוצאת הרבה פוסטים על אלטרנטיבות לגוגל רידר, אבל באף אחת מהם לא מצאתי המלצה על הרידר האהוב עלי: נטווייבז. אני לא יודעת למה אף אחד לא ממליץ על זה, אבל מכיוון שכך, החלטתי שלפחות פה, בפינתי הקטנה והנידחת יירשם שהנטווייבז הוא קורא RSS נפלא. מאז שהתחלתי להשתמש בו, לא הרגשתי שום צורך להסתכל על שום רידר אחר!
אז מה אני אוהבת בנטווייבז:
- את העיצוב – נכון, יופי הוא דבר שטחי, “שקר החן והבל היופי” (משלי מ’), וכל זה. אבל, למורת רוחי מתברר לי שאני שטחית… יופי מדבר אלי. אם אני הולכת לבלות הרבה זמן באתר, אני רוצה שיהיה לי נעים להיות שם, וזה כולל, בין השאר, שיהיה לי נעים להסתכל עליו. בנטווייבז אפשר לבחור רקעים וצבעים מתוך גלריה של אלפי תבניות, ואחרי זה אפשר גם לשנות את תמונת הכותרת, צבע הפונט וצבע הרקע. אני תמיד אוהבת לבחור תבנית דינמית – נניח תבנית של ארבע העונות, או תבנית שמשתנה לפי שעות היממה. אבל באמת אפשר למצוא שם ה-מ-ו-ן צורות וצבעים, לפי הטעם.
- את יכולת ההפרדה – בהתחלה הייתי מנויה להמון פידים, בשלל נושאים מקצועיים (הנטווייבז הפרטי שלי כבר לא נראה ממש ככה, אבל השארתי את הציבורי שלי כך, כדי להבהיר את הנקודה): קוד-צד-שרת, קוד-צד-לקוח, שמישות, וכד’. לכן אהבתי מאד את האפשרות שנטווייבז נותן ליצור טאבים שונים. יצרתי טאב לכל נושא, וכך היה לי נוח לעקוב אחרי הפידים השונים בלי להתבלבל.
- את יכולת קביעת החשיבות של פיד – נטווייבז נותן לך לבחור, בכל טאב, לכמה עמודות לחלק את הטאב הזה. אני משתמש בחלוקה לעמודות כדי לקבוע את סדר הקריאה של הפידים שלי. מאחר שהנטווייבז שלי הוא באנגלית, אז סדר הקריאה שלי הוא משמאל לימין. וכך, אני ממקמת את הפידים הכי חשובים שלי בצד שמאל למעלה, ואת הכי פחות חשובים בצד ימין למטה. כמובן שבמשך הזמן אני מזיזה פידים ממקום למקום – אם בגלל שלפעמים נמאס לי מפיד, או לחילופין אני מגלה שפיד מסויים מוצא חן בעיני יותר – ולפעמים אפילו מוחקת פידים, רחמנא ליצלן. אני מאד אוהבת את הסדר מצד אחד, ואת הגמישות מהצד השני (מאד קל להעביר פידים מעמודה לעמודה, זה עניין של גרירת קופסאות פשוטה) שהחלוקה הזאת מקנה לי.
יש עוד דברים כיפיים בנטווייבז (למשל שהוא נותן אפשרות קריאה גם בצורת וידג’טים וגם בצורת רידר כמו של גוגל. נחשו איזו צורה אני מעדיפה…), אבל לא אפרט כאן את כולם.
אין כוונתי, בפוסט זה, לשכנע מאן דהוא לעבור לנטווייבז – מספיק שביום שגוגל הכריזה שהיא סוגרת את הרידר שלה, קיבלתי הודעה בנטווייבז שאני עשויה לחוש האטה קלה במערכת בעקבות ההסתגלות שלה לכמות גדולה של מנויים חדשים 🙂 . רק רציתי שיהיה לפחות מקום אחד באינטרנט שיהיה כתוב בו “יחי נטווייבז”!!
לא התייחסת לשתי נקודות שחשובות מאוד לרוב המשתמשים וגם לי.
1. תמיכה בעברית ויישור לימין.
2. תמיכה בטלפונים ניידים ויישומים לאנדרואיד ואייפון.
אשמח לשמוע את דעתך.
1. התמיכה שלו בעברית היא סבירה. אצלי משום מה כל הפידים – גם בעברית וגם באנגלית – מיושרים לימין. יש מקום לשיפור בנושא הזה, אבל זה בהחלט קריא, בשבילי לפחות 🙂
2. אין לי סמארטפון, אבל בבלוג שלהם כתוב על תמיכה באייפד, אייפון ואנדרואיד. לא נראה שיש אפליקציה, אלא אתר.
את רצינית? נטוויבז. זה נראה כמו משהו שפיתח ילד דיסלקטי שהפסיק ללמוד מה קורה ברשת בתחום העיצוב לפני כ-10 שנים. איכסה.
שלום דדי. אני מבינה שאתה לא מתלהב מנטווייבז. יתכן אפילו שיש ממש בטיעוניך, אלא שההתנסחות שלך היא לא לטעמי: דיסלקציה זו לקות למידה, לא קללה או מילת עלבון. וגם המילה שסיימת בה, ממש לא מתאימה לשימוש של אדם בוגר.
אפשר – ורצוי – להעביר ביקורת על דברים שיש בהם לקויות. לפעמים אני אפילו עשויה להשתכנע :). אבל באתר שלי, אני מעדיפה שיעשו זאת בצורה לא פוגענית.
היי לאה,
העיצוב אינו רק עניין של טעם או התאמה אישית. הוא קשור לשימושיות. היופי בעיניי של netvibes הוא השילוב של קריאה נוחה של ערוצי RSS ובניית לשוניות עם וידג’טים – בעצם שילוב של שני כלים של גוגל שנסגרו: google reader ו- iGoogle.
תודה על הפוסט.
תמשיכי לכתוב 🙂
הי אודי, באמת לא חשבתי על ההיבט של שמישות, אז תודה שהארת גם את הצד הזה!
גם אני פעם השתמשתי בנטוייבז. אחרי הבגידה של גוגל, הלכתי לבקר אותו. להפתעתי, זכרתי גם את שם המשתמש וגם את הסיסמה, ונטוייבז זכר אותי.
הוא כמובן עמוס הרבה יותר, גם לאורך (כמות הפידים) וגם לרוחב (כמות הטאבים), מהדוגמה שצירפת.
מצאתי שם, כמובן, עשרות קופסאות ריקות – אתרים שפעם עקבתי אחריהם בנטוייבז ומאז הלכו לעולמם, והנטוייבז שלי שומר להם מסגרת ריקה כמצבה.
בהחלט אהבתי את גוגל רידר הרבה יותר. גם מבחינת העיצוב, יש משהו בנטווייבז שמרגיש לי מיושן ואפילו לא “מקצועי”, כאילו באמת מדובר בפרויקט צד של מישהו, ולא תוצר של אנשים שנטווייבז הוא הדיי ג’וב שלהם.
אבל זה אולי עניין של טעם.
בשימוש, הפריעו לי כמה דברים. הראשון הוא העומס, וזה חשוב לי דווקא כי יש לי המון פידים. בגוגל רידר הם “מסתתרים” והעומס לא מפריע לי. כאן מקבלים את כולם “לפנים”, והעומס מתגלה. הוא תמיד היה, גם פה וגם פה, אבל בנטווייבז הוא חשוף יותר.
דבר שני הוא ה”ארכיון”. אולי אני טועה, אבל בנטווייבז נראה שיש הרבה יותר דגש על הפריטים האחרונים והחדשים של כל פיד, בעוד בגוגל רידר זכיתי ל”ארכיון” של כל הפריטים שלא הספקתי לקרוא ב-30 ימים האחרונים, ופריט מלפני שלושה שבועות הרגיש לי כמו פריט מהיום, גם אם חלפו ביניהם עשרות פריטים באותו פיד. אני עוקב אחרי אתרים עם הרבה פריטים – לייףהאקר לדוגמה מפרסמים מעל 20 פוסטים ביום בממוצע (ע”פי הסטטיסטיקות של גוגל רידר). בגוגל רידר הספקתי להגיע לכותרות של כולם, כי מדי פעם רפרפתי על הכותרות והדבקתי פערים. בנטווייבז זה נראה לי הרבה יותר קשה, ויש תחושה שהרבה פריטים הולכים לאיבוד.
ורק תיקון, למען האמת ההיסטורית – דווקא נטווייבז מופיע בלא מעט רשימות שהתפרסמו לאחרונה של אלטרנטיבות לגוגל רידר הגוסס.
רון, איזה כיף שבאת! חשבתי עליך,כי נזכרתי שאתה זה שהמליץ לי על נטווייבז 🙂
יפה שאתה ונטוויבז זכרתם זה את זה. זה לא מובן מאליו, וזה מאד מרגש 🙂 ויש משהו מעורר נוסטלגיה בקופסאות ריקות, זכר לאתרים שהיו פעם אושיות, ואינם….
אני לא יודעת אם עניין העיצוב הוא עניין של טעם, מאחר שאתה כבר השני שחושב שהוא נראה מיושן. אתה יכול לפרט יותר?
לגבי העומס – יש גם תצוגת רידר, שאני מניחה ששמת לב אליה. זה לא פותר את הבעיה?
ולגבי הארכיון – אם אני מבינה נכון למה אתה מתכוון, אז זה כבר מזמן לא ככה. יש לנטוויבז ארכיון אפילו כמה חודשים אחורה (כן, אני מתחילה לפגר בקריאה שלי, אז כך גיליתי את זה), והוא שומר גם פוסטים שנמחקו (שכפי שאתה אולי זוכר, פעם כעסתי על גוגל על כך. עכשיו זה כנראה נהיה סטנדרט).
וכשאתה כותב כ”כ הרבה (וזה כיף לקרוא!), אני תוהה לעצמי – למה כבר אין לך בלוג פעיל? 🙂
ותודה על הדיוק ההיסטורי. טוב לדעת שיש עוד אוהבי נטווייבז, גם אם לא יצא לי להתקל בהם 🙂
הקטע הוא שקראתי את הפיד הזה ב.. נטוויבז. ברגע שגוגל הכריזו יצאתי לחפש רידר אחר. מצאתי הנטוייבז, ניסיתי (לקח לי קצת זמן להבין איך אני משנה דברים לפי טעמי), העברתי את כל המנויים שעשיתי לשם, וזהו. לא הסתכלתי אחורה.
הדבר היחיד שמפריע לי הוא היישור, באתרים מסויים בעברית (למשל האתר הזה) התצוגה היא משמאל לימין והיישור גם, כך שמשפטים שמעורבים בהם עברית ואנגלית או מספרים, יוצאים משובשים.
עוד משהו. כבר הספקתי להמליץ לחברה על נטוויבז. הדבר שהפריע לה הוא שאי אפשר לשנות תיוגים לפוסטים. בדקתי ואכן אין שם אפשרות תיוגים שהיתה בגוגל.
מאחר ואני אף פעם לא השתמשתי באפשרות הזאת זה לא הפריע לי, אבל למי שרגיל לזה ברידר שלו הדבר יחסר לו.
צודקת, אכן אין תיוגים, ואני לא ידעתי. אני לא יודעת תיוגים (בקושי מסתדרת איתם בבלוג שלי), אז לא משתמשת בהם.
בכלל, אני לא יודעת איך זה לעבור ממערכת אחת לאחרת, בגלל שאני מלכתחילה בנטווייבז, אבל ברור שיש קשיי קליטה. אני רק מקוה שיש לה מספיק דברים אחרים שהיא אוהבת בנטווייבז שמקלים על המעבר…
ככה זה כשרגילים למשהו, אבל אין ברירה וצריך לעבור, ובכל מקום יהיו בעיות אחרות.
מאחר ועברתי מגוגל לנטוויבז הדבר הראשון שרציתי היה לסדר את התצוגה כך שתיראה כמו זאת של גוגל. אבל אחרי הפוסט שלך ניסיתי גם את השיטת הוידג’טים וזה אכן מאד נחמד.
לא בחרתי עיצוב אחר, נשארתי עם ברירת המחדל, אבל אני אנסה את זה. תודה 🙂
יו נעמה, איזה כיף שגם את אוהבת את נטווייבז (ושאת באה לפה הרבה להגיב!) 🙂 איזה עיצוב בחרת?
אני מסכימה איתך שהיישור הוא לא אופטימלי. אצלי, כפי שכתבתי למגיב אחר כאן, היישור של כל הפידים הוא דווקא מימין לשמאל. זה לא נפלא, והיה עדיף אם היישור היה מותאם לשפה של הבלוג, אבל אם כבר לבחור כיוון, אז עדיף שאתרים באנגלית ייושרו לימין, מאשר שאתרים בעברית ייושרו לשמאל, כי בד”כ הערבוב של עברית ואנגלית מתרחש באתרים עבריים, ולא אנגליים.
לא ברור לי איך הנטווייבז שלי החליט ליישר את כולם לימין. חיפשתי ב-settings ולא מצאתי רמז לזה…