המאמר שאדבר עליו התפרסם לפני כחודש, מיד אחרי ההודעה של גוגל על סגירת ה-Google Reader. אבל מה שכתוב בו כ”כ נכון, שאפשר לקרוא אותו גם במנותק מההקשר הזה (וגם זה מראה את הגדולה של RSS…).
המחבר, ברנט סימונס, כותב מדוע הוא אוהב את ה-RSS, ומדוע גם עלינו לאהוב אותו. בין היתרונות שהוא מונה:
- RSS הוא פרוטוקול, וכל אחד יכול לממש את הפרוטוקול הזה, ולכן אף חברה שמייצרת קורא RSS לא יכולה להכריח אותנו להכנע לתכתיבים שלה.
- עוד יתרון – ואין הרבה טכנולוגיות שיכולות להתפאר ביתרון הזה – בוא שהפורמט הוא יציב. קוד שכתבנו לפני 5 שנים עובד היום, ויעבוד גם עוד 5 שנים.
- ויש עוד. לכו תקראו
הוא גם עושה השוואה מעניינת בין סגירת ה-Google Reader לנפילת חומת ברלין, מבחינת איך נראתה פראג – ואיך נראה עולם קוראי ה-RSS – אחרי הנפילה. פראג לא השתנתה מאז 1948 ועד נפילת החומה, ולטענת ברנט, גם עולם קוראי ה-RSS לא התפתח יותר מדי מאז 2006. לאור זאת, הוא דווקא צופה פריחה בעולם הזה שלאחר “נפילת” Google Reader.
אני מניחה שלא חייבים להסכים איתו, אבל הוא מביא נקודת מבט מעניינת, לא?
לדעתי דווקא סגירת הרידר של גוגל השפיעה לטובה על פופולריות הפרוטוקול.
אני משתמש בו קרוב ל4 שנים לפחות ולא יכול לחשוב על שום דרך מתאימה יותר לנטר תכנים ולהתעדכן בשינויים.
הי מנשה,
אכן, זה גם מה שהמחבר של המאמר חושב. אתה יכול לפרט קצת ולומר איך הסגירה השפיעה לטובה?
פשוט הקורא עלה לתודעה ופתאום צצו מתחרים שסיפקו תוכנות נהדרות שהתבשלו להם בצד ללא משתמשים.
אני באופן אישי ימים ספורים לאחר סגירת הרידר(לא השתמשתי בו) זכיתי להכיר תוכנה חינמית בקוד שעושה עבודה נהדרת