בתגובה לשאלה של אחד מקוראי הבלוג , מתארים אנשי 37Signals את תהליך המעבר מחברה המפתחת עבור לקוחות, לחברה של 100% פיתוח מוצרים. השואל מתאר שהם כעת בצומת, בו הם רוצים לשנות כיוון לפיתוח מוצרים, אבל בתור יחידה המממנת את עצמה, רוב הזמן עבודה עבור לקוחות חוץ מקבלת עדיפות (נשמע מוכר למישהו?)
37Signals ביצעה את המעבר מלקוחות למוצרים לאט לאט. Basecamp פותחה לצד עבודות מול לקוחות, וההתייחסות אליה היתה פשוט כאל לקוח נוסף. היא התחרתה על משאבים עם לקוחות אחרים, ופרושו של דבר היה שכל שעת עבודה עליה היתה צריכה להיות שווה מאד.
כאשר ישנם משאבים מוגבלים, מגלים מהר מאד את שוויה של השעה השולית. אי אפשר להתברבר עם פרוייקטי מעבדה, חקירות ללא סוף, ומשחקים עם טכנולוגיות מגניבות. במקום זאת, יש ליצור ערך אמיתי, ומהר. אחרת הפרוייקט יתמרח, ויפסיד אל מול “עבודה אמיתי” של לקוחות משלמים.
בשבילנו, פרוש הדבר היה שעלינו לבנות משהו עבור עצמנו, משהו שאנחנו צריכים, ומשהו חשוב מספיק, שנעדיף לעבוד עליו מאשר לעבוד על פרוייקט שמשלמים לנו עליו. כלומר, racing to running software ,החלטה שיש הרבה דברים ש פשוט לא משנים, ו- לעשות חצי מהדברים, אבל לא חצי עבודה.
ההתחלה הראשונית של מחסור חמור במשאבים הוביל לרבותמהמחשבות שלנו על פיתוח תוכנה. זה גם הוביל אותי להאמין שהעבודה הטובה ביותר נעשית כשאין מספיק זמן וכסף לעשות את הדברים “נכון”.
לעשות דברים נכון זה חלום. זה ביטוי נרדףלסינדרום המערכת-השניה, וזה ממילא לעולם לא יתגשם. אז תפסיקו לשאוף לשלמות, ותתחילו לשאוף ל”מספיק טוב”.
נשמעת מבטיחה בדרך הזו, אבל….
הבעיה אצלנו יותר סבוכה מהסיבה שאת המוצרים שאנחנו רוצים לפתח אנחנו לא צריכים לעצמנו כמו שעשו 37dignal אלא שוב – למען משהו אחר. ואז אנחנו נכנסים למערבולת של אפיון, בחינת קהל יעד וכו’ ואז התהליך מאוד מתארך.
אולי אם נשנה את היעד של המוצרים לשימוש אישי שלנו (וצריך לראות במה זה מועיל לנו ולמה זה ידרבן אותנו לפתח אותם).
אני מסכימה איתך
בגלל זה התחלתי את הבלוג פה, כדי להיות מהצד של המשתמש, ולהצטרך את הכלי הזה בשבילי 🙂 .
עם זאת, הם כותבים בפוסט אחר, שאם אתם לא מפתחים לעצמכם, אתם צריכים להתיידד עם הלקוח שבשבילו אתם מפתחים. ליצור איתו קשרים כאלה שתוכלו להבין מה הצרכים שלו, באופן כזה שתוכלו לפתח מוצר כאילו זה שלכם.