בסרטון וידיאו שנערך עם ג’ייסון פריד מ-37Signals הוא מדבר בין השאר על יתרונות ההפרדה של מתכנתים.
לדעתי כל הוידיאו הוא מעניין, אבל החלק שמדבר על הנושא הנ”ל הוא מדקה 1:15 עד דקה 2:35:
“אז ככה אנחנו עובדים ביחד – ע”י זה שאנחנו מתרחקים אחד מהשני. זה קרה די במקרה: דיויד היה בדנמרק, מרחק של 7 שעות, כך שהיו לנו רק כמה שעות ערות משותפות. וגילינו שאנחנו מצליחים להספיק המון דברים, והחלטנו שבטח נעבוד מצוין ביחד. ואז הצלחנו לגרום לו לעבור לשיקגו, וחשבנו: “כולנו נהיה יחד באותו משרד, יהיה נהדר, נשתף פעולה יותר, נוציא רעיונות אחד מהשני”.
בפועל גילינו שהספקנו הרבה פחות דברים. וזה כשאנחנו יושבים אחד ליד השני כל הזמן. הבנו שקירבה היא הזמנה להפרעה. והפרעה היא האויב הגדול ביותר של פרודוקטיביות.
כי כשכולם יושבים יחד, קרובים אחד לשני, זה די קל פשוט לצעוק משהו למישהו, או לטפוח לו על הכתף, דברים כאלה. כמובן שלפעמים זה יכול להיות יעיל, אבל בדרך כלל זו הפרעה, והפרעה הורסת את הזרימה. אם למשל אתה עובד על משהו, ומישהו טופח לך על הכתף, אתה צריך להפסיק לעבוד על הדבר הזה ולענות על השאלה או מה שזה לא יהיה, וזה מוציא אותך מהריכוז, מהמצב המוחי שבו היית קודם, ולא קל לחזור למצב הזה – לוקח זמן לחזור אליו. ולכן אנחנו חושבים שהפרעות רק מציקות רוב הזמן, ואנחנו רק מנסים להתרחק זה מזה.
כמובן שאם צריך להתכנס אז מתכנסים, אבל זו אופציה אחרונה, היוצא מן הכלל ולא הכלל.