ילדים הם קהל יעד שאנחנו בד”כ לא מכוונים אליו, ואני אישית אף פעם לא חשבתי במה כרוכה בניית אתר המיועד לילדים. בפוסטים הבאים מעניין לראות אילו דברים דורשים תשומת לב, אילו קונספטים שנראים ברורים מאליהם בבניית אתר למבוגרים, הם הפוכים לגמרי בבניית אתר לילדים.
הפוסט הראשון הוא כתבה של A list Apart על עיצוב אתר לילדים. המאמר מתאר נקודות שיש לקחת בחשבון בעת יצירת אתר עם תהליך הרשמה עבור ילדים (המיקוד הוא בילדים בגילאי 6-8).
דבר ראשון – לילדים בגיל הזה קשה להבין רעיונות מופשטים, לכן צריך להעביר להם את היתרונות המוחשיים מיד בתחילת ההרשמה. במחקר משתמשים שנערך לאחרונה, אמר ילד בן 7 שהסתכל על אתר לילדים: “למה אני צריך להרשם? רק כדי לשחק? אני יכול לשחק באתרים אחרים בלי להרשם, אז אני לא מבין למה אני צריך להרשם כאן”. לילד הזה, הרעיון של “לשחק” היה מופשט מדי. אילו הוא יכול היה לקרוא (או יותר טוב – לראות) את סוגי המשחקים שהאתר מציע, ואת הפעילויות האחרות, כמו שמירת התוצאות שלו, הוא היה יותר נוטה להרשם. לכן יש אתרים שמאפשרים לילדים להתנסות קצת במשחקים לפני שמבקשים הרשמה.
דבר שני – אצל מבוגרים, הכי חשוב להגיע למטרה. אצל ילדים – הדרך היא המטרה. חשוב שהמסע יהיה כיף, מושך ומתגמל ככל האפשר. במקרה הזה כדאי, למשל, לפרוש את תהליך ההרשמה על פני מספר מסכים – עד כמה שזה נשמע בלתי-אינטואיטיבי. אם כל מסך בזרימה מכיל רק שלב אחד בתהליך, זה מספק תחושה תגמול מתמשך, במיוחד אם מספקים “פרסים” ויזואליים ככל שהילדים מתקדמים בפעילות. זו פרידה מסויימת מתכנון זרימה למבוגרים, ששם כל קליק מיותר נתפס כעבודה רבה יותר, כומכשול נוסף בדרך לתוכן הנכסף.
דבר שלישי – מאחר שילדים בגיל הזה עדיין לא שולטים בקריאה, הרי שתהליך ההרשמה יהיה מוצלח יותר אם ייעשה בו שימוש רב בתמונות. באופן אידיאלי, בתהליך ההרשמה עדיף להשתמש בתמונות פשוטות וברורות המייצגות דברים שכיחים, וכן כדאי שהן תהיינה ניתנות לזיהוי בקלות, כדי שילדים יוכלו לזהות את מה שהם בחרו.
שני דברים נוספים – ילדים בימינו מוזהרים ע”י הוריהם לא למסור שום מידע באינטרנט. צריך לקחת את זה בחשבון כשיוצרים תהליך הרשמה לילדים. כמו”כ, לפעמים ילדים אינם מכירים את הטרמינולוגיה של מבוגרים, ולכן כדאי להתאים את המלל לילדים. במאמר יש “טבלת המרה” בין ביטויים “של מבוגרים” לביטויים “של ילדים” (למשל Sign-up במקום register; start במקום submit).
המאמר מכיל עוד כמה קונספטים, וכן כמובן דוגמאות של אתרים המיישמים את הכללים הללו. למי שמתעניין בנושא -כדאי לקרוא.
מאמר אחר בנושא ילדים הגיע אלי רק לפני יומיים. הנושא שלו הוא מבחני שמישות לילדים בהתבסס על התאוריה של פיאז’ה. ב-1929, ז’אן פיאז’ה, פסיכולוג ופילוסוף שוויצרי, הגה את התאוריה של התפתחות קוגנטיבית, המתארת שלבים של צמיחה קוגנטיבית. פיאז’ה משתמש בתיאוריה שלו כדי להסביר כיצד אנשים רוכשים, בונים ומשתמשים ב- ידע. ולמרות שעברו כמעט 100 שנה, שלבי ההתפתחות הקוגנטיבית של פיאז’ה הם שימושיים היום, כשאנחנו עומדים מול מבחני שמישות לילדים.
המאמר ממשיך ומתאר את התהליך הקוגנטיבי שעובר על אדם מרגע הפגישה עם השאלה ועד למענה עליה. אחרי זה הוא מחלק את הילדים לקבוצות גיל, ומפרט מה מתוך השלבים האלה קיים בכל אחד מקבוצות הגיל, כדי שאפשר יהיה לקחת זאת בחשבון בעת עריכת מבחן שמישות, וניתוחו. המאמר לא ארוך
לסיום, שני קישורים קצרים: הראשון הוא לקובץ PDF המתאר כיצד לערוך מבחני שמישות לילדים. זה קצת ארוך (6 עמודים) אז לא קראתי אותו, אבל מי שמתעניין מוזמן.
השני הוא צעצוע בתורת פסנתר, שמטרתו להסביר לילדים את הקונספט של בר-קוד