תגובות שלי

לכבוד יום הבלוגים שיחול בעוד כמה ימים (ב-31/08), החלטתי לפרסם את ריכוז כל התגובות שלי ברחבי הרשת, גם מפני שאני חושבת שתגובות הן אחלה המלצה לבלוגים, וגם כי ככה אולי אצליח להפוך פוסט נרקיסיסטי לקצת יותר נוח לעיכול.

היקום הרשתי ואני

אני קוראת לא מעט בלוגים. רוב הפעמים אני קוראת סמויה ולא מגיבה, אבל יש פעמים שהתוכן כל כך מדבר אליי, שאני מדברת אליו בחזרה. כך הצטברו ברחבי הרשת כל מיני תגובות שלי.

חשבתי לעצמי שהייתי רוצה שיהיה מקום אחד שממנו אפשר יהיה להגיע לכל התגובות שלי. בעיקרון, היה ראוי, לדעתי, שיהיה מקום שאוגר הופעות שלי ברשת באופן אוטומטי (ולא, תוצאות חיפוש בגוגל על השם שלי לא נחשב מקום כזה), אבל מאחר שאין, ומאחר שהבלוג שלי הוא המקום המרכזי שלי ברשת, החלטתי לעשות זאת בו: לאגוד קישורים לתגובות בפוסט אחד.
החיסרון הוא אמנם שחלק גדול מהפוסטים שבהם אני מגיבה אינם טכנולוגיים ולכן קצת לא שייכים לבלוג טכנולוגי, אבל מצד שני  חוץ מהיותי מתכנתת אני בנאדם (אני יודעת שקשה להאמין לזה, אבל זו עובדה) והתגובות שלי הן עוד חלק ממני, אז אולי תרצו להכיר.

איך אני כמגיבה?

לפני שניגש לרשימת הקישורים רציתי להעלות מטא-נושא שקשור לתגובות, והוא – מה גורם לי להגיב בבלוג.
מה גורם לי להגיב בבלוג? מעבר לזה שהתוכן כמובן צריך לעניין אותי מאוד (כי אחרת אין לי מוטיבציה לפעולה), וצריכה להיות לי דעה שאני רוצה להביע (שזה קורה הרבה כי יש לי דעה על המון דברים), גם ההתנהגות של הבלוגר משחקת תפקיד בהחלטה שלי להגיב. אני בדרך כלל בודקת אם הבלוגר משיב לקוראיו. אם כן – אגיב בשמחה, כי סביר להניח שהבלוגר יגיב לי בחזרה, כך שזו תהיה שיחה ולא מונולוג שלי מול הפוסט שלו. הרי אם אני מגיבה זה כדי ליצור שיח (קצרצר בד”כ) עם הבלוגר (או עם מגיב אחר), אחרת למה להגיב – כדי לדבר עם עצמי? אני לא צריכה אינטרנט בשביל זה.

יש בלוגרים בעלי עשרות תגובות לכל פוסט, ואני מלאת התפעלות מאלה שעונים לכל תגובה ותגובה (יש גם אנשי פייסבוק שמקבלים מאות תגובות לפוסטים, ועושים לייק לכולן! ).

עם זאת, לפעמים בכל זאת אגיב גם אם נדמה לי שלא אקבל תשובה – לפעמים התוכן פשוט כל כך מלהיב אותי, שלא אכפת לי להסתכן בלדבר עם עצמי על זה בפומבי, ותלווה אותי תקווה נסתרת שתגובתי הנלהבת תגרור מהבלוגר תגובה כנגד כל הסיכויים.

וכבלוגרית שמגיבים לה?

אני משתדלת גם לקשוט את עצמי ולהגיב לכל מגיביי. אני תמיד מתרגשת כשמישהו מגיב לי כי אני יודעת כמה זה לא מובן מאליו, ולכן ממש חשוב לי לענות למגיבים, ובהקדם, תגובה ציונית הולמת – כזאת שגם תראה את שמחתי, גם תענה באופן ענייני, וגם תספק את יצר השיחה של המגיב (כי אני תמיד חושבת שכולם כמוני, מגיבים כדי ליצור שיח. אני טועה?), ותגרום לקוראים אחרים לפרוץ את גבולותיהם שלהם ולהגיב.
עם זאת, מאחר שאני מחזיקה מעצמי קצת מאותגרת חברתית, אני מוצאת את עצמי קצת נלחצת במצב כזה: מצד אחד תמיד נדמה לי שכדאי לענות למגיב מיידית (דחיית סיפוקים זה לחלשים), ומצד שני, הרצון להפיק במהירות תגובה שיהיו בה כל המרכיבים שמניתי לעיל, מלחיץ קלות. כך אני מוצאת את עצמי שמחה מצד אחד ולחוצה מצד שני, ותמיד מקווה שהצלחתי להתעשת לפני שאני שולחת את התגובה (אני מדברת פה גם על תגובות בפרטי. לפעמים – לא הרבה – פונים אליי אנשים שאני לא מכירה, בשאלה או בהערה. במקרה כזה אני מרגישה אחריות גדולה עוד יותר – גם כי זה לא מובן מאליו לפנות למישהי שלא מכירים, וגם מפני שזה אומר שיש הערכה כלפיי, אז מן הראוי שאצדיק את זה).

אז מה אני, אוהבת תגובות, או נלחצת מהן? גם וגם 🙂 – היקום הוא מורכב, ואני גאה מאוד להוסיף למורכבותו. אבל ברצינות: אוהבת יותר מאשר נלחצת, אז לכו על זה!

ריכוז תגובות

ריכזתי את הקישורים לתגובות לפי בלוגים. אין חשיבות של ממש לסדר. ליד כל קישור כתבתי על איזה פוסט הגבתי, וכמה מילים על התגובה, לרווחתכם הקוראים.

סאבי בלוג

רועי יוסף כותב בלוג על וורדפרס, מהרבה היבטים – SEO, פילטרים, ווקומרס, מהירות טעינת אתר, כתיבת תבניות. אצלו הגבתי כמה פעמים על פוסטים שהיו רלוונטים אליי, או לפחות בתחום שהיה לי איזשהו ידע בו:

• תגובה ל-יצירת שורטקודים (shortcodes) בוורדפרס – גם התפעלתי מאחד הפיצ’רים בפוסט, וגם הצעתי תוסף שקשור.
• תגובה על 3 דרכים לאפס את הלולאה של וורדפרס – הוא חידש לי באחת הפונקציות, ובפונקציה אחרת חיזקתי את ידיו על הערה חשובה שהוא כתב.
• תגובה על גודל התמונות בוורדפרס (Image Sizes) – הודיתי לו על משהו שהיא חידש לי, וניסיתי בתמורה לחדש לו בקישור לפוסט שלי. מנסה לשווק את עצמי? מה פתאום…
• תגובה על הוקים בוורדפרס –  WordPress Hooks – הרגשתי צורך להדגיש נקודה שהוא רק רמז אליה בפוסט (בעקבות הערתי הוא כתב משהו יותר מפורש), ביקשתי הסברים על דברים נוספים, ונתתי קישור לפוסט בנושא.
• בתגובה על “כיצד להפוך סרטון Youtube לרספונסיבי בוורדפרס?” קצת הבכתי את עצמי, אבל תגובה זו תגובה, והיא תופיע כאן למרות הכול.
• בתגובה על “שימוש ב wp_localize_script להעברת מידע מ PHP ל JavaScript” סיפרתי על הניסיון שלי עם הפונקציה וגם באקט אמיץ של קידום עצמי, שמתי קישור לפוסט שלי בנושא 🙂 . והגבתי שם גם לאחד המגיבים האחרים שתהה איך הפונקציה עובדת.
• על הצגת משך זמן הקריאה המוערך של פוסט באתרי וורדפרס היו לי שתי תגובות, ואחרי זה גם התארחתי אצלו בבלוג עם פוסט המשך בנושא. ופעם, בהתחלה, הייתי מגיבה בתגובות הפייסבוק (למה? אולי כי חשבתי שזה יהיה נחמד להופיע גם בבלוג וגם בפייסבוק באותו מחיר. הבעיה היא שהמחיר היה גבוה, כי בשלב מסוים רועי הסיר את תגובות הפייסבוק מהאתר, ואז הן כבר לא מופיעות באתר אלא רק בדף הפייסבוק שלו…). אז הנה תגובה נוספת שלי על אותו פוסט.
• וכמובן אני מגיבה על פוסט האורח שלי אצלו “יצירת תוסף המציג את משך זמן הקריאה של פוסט ותרגומו”.
• תגובה על גוטנברג | Gutenberg – העורך החדש של וורדפרס – חיזוק חיובי.

 

אמא רבודה

מלי מרטון כותבת על ענייני חינוך בעולם החדש. היא יסודית מאוד (מה שאומר פוסטים ארוכים אך מושקעים) ומלאת רעיונות ומרץ. הגבתי גם כן כמה פעמים:

• דיון (כולל כמה תגובות שרשרת) על תכנות לילדים הקוד להצלחה – התדיינו אילו כישורים מקנה לימוד התכנות, והאם באמת ילדים צריכים ללמוד תכנות.
• תגובה על פתרון בעיות יצירתי – נהניתי מכמה מהתובנות שהיא העלתה בפוסט, וכתבתי לה זאת בתגובה
• תגובה על כיתה 2030 – בעיקר אמרתי לה תודה על הפוסט, ושנהניתי לקרוא גם את שאר התגובות.
• תגובה על גמר תחרות GESA – היה פוסט ארוך, אז היה חשוב לי לומר לה שצלחתי אותו בהנאה 🙂
• תגובה על אמאל’ה… הצלחתי! – הפוסט היה שיתוף של תהליך שמלי הייתה בו, ובתגובה שמחתי שהיא שיתפה.
• וכאן תגובת פייסבוק על בית הספר הסינגולרי – שוב שיתפתי מאילו חלקים של הפוסט נהניתי במיוחד.
• תגובה על פוסט בלוגהולדת – בעיקר ברכות ואיחולים.
• תגובה (שטרם אושרה) על מעורבות הורים בבתי ספר – מחלוקת על מקום בית הספר בחיינו ועל הצורך להתערב בו, וגם – את מי עוד צריך לשאול על מעורבות כזאת.

 

אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי

בבלוג של מעין אלכסנדר שמדבר על אינטרנט, טכנולוגיה ושינוי חברתי, מצאתי, מטבע הדברים, פוסטים שדיברו אליי מקצועית:

• תגובה על מבלוג לאתר: עדכונים וחידושים באתר, נובמבר 2017 – עניינו אותי חלק מההחלטות שמעין קיבלה בחידושים.
• תגובה ל-הסחות דיגיטליות ושחיקה דיגיטלית: כלים בדרך לחיים שפויים יותר – אחד הרעיונות בפוסט ממש מצא חן בעיני.
• למעין יש גם בלוג על בולט ג’ורנל, ושם הגבתי על פוסט בשם חגיגת הצלחות שנתית: לסיכום שנה, ולקראת השנה הבאה.

במקום תה

אפרת כותבת על מחשבות ועל עניינים יומיומיים בצורה קלילה ומעוררת מחשבה. אצל אפרת הגבתי על פוסטים שנגעו לענייני היומיום שלי:

• תגובה ל-השימוש הנכון במראות – אני מנסחת את היחס שלי לבגדים
• תגובה ל-האוכל הוא חבר – גם הנושא וגם צורה הכתיבה מצאו חן בעיניי, וכתבתי לה מה בדיוק אהבתי.
• תגובה ל-אני נגד מרפי – הצעתי פרשנות אחרת לתופעה שאפרת תיארה בפוסט, ויש שם עוד תגובות שלי, בעיקר על שיבושים של שמי במערכת התגובות של הבלוג…

 

אירועים מחוננים

רחל ארליך כותבת על חינוך מנקודת מבט של חינוך מחוננים. הן הזווית והן סגנון הכתיבה המעניינים מביאים אותי לקרוא, וגם להגיב.

• תגובה ל-על החירות הזאת – היו בפוסט נקודות מעניינות על יצירתיות, חוצפה, ומהות החינוך. בתגובה כתבתי מחשבות שהנקודות האלה העלו בי.
• תגובה ל-לראות, או לא לראות, זו השאלה – איך אני יכולה שלא להתייחס לשאלה כל כך הרת גורל: ספר וסרט, האם לקרוא ולראות ובאיזה סדר, או האם רק אחד מהם, ואיזה.
• תגובה ל-אדם למד ממקום שלבו חפץ – תובנות מימי עיון למבוגרים על חינוך ילדים – הייתי ביום העיון הזה (ורחל ואני אף נפגשנו שם) ולכן היה לי מה לומר בנושא.
• תגובה ל-מועדון הסדר הטוב – חלק א: החלום וסדרו – כאן התייחסתי לעיקר: הכתיבה ההומוריסטית והשנונה שהיתה בפוסט הזה.
• תגובה לבלוג דיי שמח: המלצות על בלוגים מכוננים – קודם כל, לכבוד הוא לי שליקוטי שיבולים מופיע שם והייתי חייבת להגיב לזה, ושנית, הייתי חייבת להגיב על כל הקישורים המעניינים שם.
• תגובה להסימפוניה הבלתי-גמורה – תגובה שיצאה קצת מתנשאת. באסה. אבל חיים עם זה.

The Laughing Traveller

על ערן כתבתי כבר בשנה שעברה, אבל הפעם אני כותבת מהזווית שלי כמגיבה. משום מה, למרות שממש אין לי כמעט עניין בטיולים, ובטח שלא בחו”ל, אני נהנית מאוד לקרוא את הבלוג של ערן, ואני גם מרבה להגיב שם.

מאחר שיש לי תגובות רבות, לא אתמצת כל אחת כי לא אצא מזה. רק אומַר שתמיד יש בפוסטים שלו משהו שמעורר בי רגשות או מחשבות, ואני מוצאת לנכון לחלוק אותן, או לצטט חלקים מהפוסט שמצאו חן בעיניי. אצל ערן מדובר בתגובות פייסבוק

• תגובה ל-כל מה שרציתם לדעת על איי פארו והתביישתם לשאול.
• תגובה ל-איי פארו: אשליה אופטית, גגות דשא, עיר בירה קטנה ומה שביניהם
• תגובה ל-אירלנד: איפה לעצור בין דינגל לצוקי מוהר?
• תגובה ל-אירלנד: 4 מקומות שאסור לפספס בפנינסולת דינגל.
• תגובה ל-איי פארו: מגדלור בקצה העולם ואגדת עם על אישה-כלב ים
• תגובה ל-אירלנד: טיול באיזור רינג אוף קרי
• תגובה ל-אירלנד: מה עושים במחוז גאלווי?
• תגובה ל-24 שעות בצפון אירלנד.
• תגובה ל-יום הולדת באיי פארו
• תגובה ל-איך לא הגעתי להר הכי גבוה באיי פארו
• תגובה ל-איי פארו: ואגאר על רגל אחת וסטריימוי על שתיים

 

ברקיע השביעי

אצל צפי הדר ריכטר, שכותבת כל כך יפה ובכנות ובהומור על דברים שמעניינים אותה, הגבתי כמה פעמים:

• תגובה ל-דברים שהם Overrated ודברים שהם Underrated – היה לי מה לומר על סעיפים שהסכמתי איתם ועל סעיפים שלא הסכמתי איתם. וגם על סעיף אחד שהפתיע.
• תגובה ל-4 ספרים לקרוא באביב (ובונבוניירה מתוקה בסוף) – תגובה גם על הספרים וגם על הבונבוניירה
• וכמובן תגובות על פוסט האורח שלי – נחמד שיש!

 

לשוניאדה

עם ירעם נתניהו אני עובדת לפעמים על עניינים טכנולוגיים בבלוג שלו, שעוסק בענייני לשון. מכיוון שהנושא מעניין אותי וירעם כותב מעניין, אני מגיבה לפעמים:

• תגובה על מהרסיך ומחריביך ממך(!) יצאו – בפוסט על שימוש שגוי בניבים, הייתי חייבת לשלוף איזה ניב שגוי.
• וכאן תגובה למגיבה אחרת, על פרק הבכורה של ההֶסכּת “קולולושה” – שיח בין מגיבים הוא השלב הבא, לדעתי. כאן זה יצא מונולוג, אבל מי יודע, אולי זה יעזור לעוד אנשים.
• 3 תגובות על המצעד הרשמי – שגיאות עברית בשירים – …אז עמדתי עם סטופר.
• 3 תגובות על מצעד השירים הרשמי של ישראל – צל”ש וטר”ש לשוניים – עניין אותי איך הדברים קורים, אז קצת חפרתי… וגם שיתפתי בדעתי על מצב העברית בשירים.
• 2 תגובות על אתם קופצים לאיEYלת או לאיEלת? תפנימו: אין צליל EY בעברית! – מזתומרת אין ey?? ברור שהיה לי מה לומר על זה.

 

הבלוגריסטית

על יונית צוק דיברתי כבר כמה פעמים בבלוג שלי. אצלה יש פוסטים שלפעמים ממש מושכים אותי לשתף מה אהבתי בהם או מה נתן לי השראה, כי בפוסטים שלה היא עצמה משתפת, הן בידע והן בחוויותיה וברגשותיה.

• תגובה ל-איפה ואיך הבלוג הפתיע אותך? – סקר בלוגריות ענק – הגבתי לבלוגרית אחרת. יום יבוא ושיח בין מגיבים יהיה דבר.
• תגובה ל-הגעתי עם חוזה ביד, יצאתי עם שברון לב – יונית שיתפה בתהליך חיפוש המקום המתאים להאבבלוגינג. הרגשתי צורך לעודד אותה בדרכה.
• תגובה ל-איך הפכתי למרצה בינלאומית – מאחורי הקלעים של החוויה בבילבאו ספרד – תגובה קטנה
• תגובה ל-איך מתגברים על השינויים של פייסבוק בהפצת הבלוג? – אני קוראת, ומגיבה, על פוסט שמדבר על פייסבוק? העולם מלא הפתעות.

 

סימני דרך

אצל נעמה אורבך, שכותבת על נוסטלגיה ומשפחתיות, רעיונות למתנות, והשראה, כתבתי תגובות כשהפוסטים נגעו לליבי:

• תגובה על שבוע הספר: גיבורות העל שלי – קראתי כמה מהספרים שנעמה המליצה עליהם בפוסט הזה, ובתגובה (הארוכה) הזאת שיתפתי אותה בחוויותיי.
• תגובה על יומני הטבע של אבא – הפוסט עורר בי הרבה מחשבות, ומקצתן שיתפתי בתגובה.

 

ולסיום, שני בלוגים שיש לי בהם רק תגובה אחת:

לג’ירף יש צוואר ארוך

•  תגובה ל-Road Trip בישראל – היא תיארה טיול כל כך יפה, שהייתי מוכרחה להגיב ולומר מה מתוכו מצא חן בעיניי.

הכל זהב

• תגובה ל-אז איך זה להיות שמאלית? – אולי כי אני שמאלית…

ואתם?

יש לא מעט פוסטים שמנסים לתת טיפים איך למשוך יותר תגובות בבלוג. למשל:

• כולם ממליצים להגיב אצל אחרים. אתם מוכרחים להאמין לי שלא בגלל זה אני מגיבה אצל אחרים. וגם לו הייתה זו הסיבה שלי – היא לא מוכיחה את עצמה. אני מגיבה אצל בלוגרים שאינם מהתחום שלי, כך שיש להם בדרך כלל מעט מאוד לומר על פוסטים שלי…
• לסיים את הפוסט בשאלה או פתח לדיון
• לארח פוסטים של אחרים ולהתארח
• להתקין תוסף שמתגמל מגיבים
• להמשיך לנסות ולא להתייאש 🙂

מה אתכם, מה גורם לכם להגיב? מה מונע מכם להגיב? האם גם לכם יש אוסף תגובות ברחבי הרשת?