רשימת המשאלות של נגישות מ-AI – המאמר “AI? בינה מלאכותית? בינה נגישה!” מספר איך בינה מלאכותית (AI) משנה את חייהם של אנשים, במיוחד בעלי מוגבלויות. AI כבר עוזר לאנשים עם ליקויי שמיעה וראייה, כמו באמצעות אפליקציות שמתארות תמונות או מתרגמות שיחות בזמן אמת. המחבר, Patrick Sturdivant, חולק את רשימת המשאלות שלו של יישומי AI עתידיים, כולל מכוניות בנהיגה עצמית, יצירת מסמכים, ניתוח וידאו מתקדם ועוד. הוא גם מזכיר כיצד AI יכול לשפר את הנגישות הדיגיטלית באמצעות זיהוי דיבור, עיבוד שפה טבעית והתאמה אישית. הוא מזכיר לנו גם שבדרך כלל, דברים שמשפרים את חייהם של בעלי מוגבלויות, מועילים אפילו לאנשים שאין להם אותן המוגבלויות. פטריק, יועץ אסטרטגיה עיוור, דוגל בהכללה דיגיטלית ומשתף את הניסיון האישי שלו באמצעות טכנולוגיות נגישות. בסוף המאמר, הוא מספר שהוא ביקש מ-AI לכתוב מאמר על אותו הנושא, ומביא את התוצאוץ ומבקש מאיתנו לשפוט מה יותר טוב.
הבעיה עם פוקוס אוטומטי על השדה הראשון של הטופס – מיקוד אוטומטי של הקלט הראשון בדף אינטרנט יכול להוביל למספר בעיות בחוויית משתמש. זה יכול לגרום לדף לקפוץ באופן בלתי צפוי, ולמנוע ממשתמשים לגלול או לנווט אחורה באמצעות המקלדת. עבור משתמשי קוראי מסך, זה משבש את ההכרזה הצפויה על כותרת העמוד, מה שמוביל לבלבול. במכשירים ניידים, זה יכול לגרום לכך שהקלט יהיה ממוקד מבלי לפתוח את המקלדת, מה שגורם לממשק להרגיש שבור. במקום זאת, עדיף לאפשר למשתמשים לשלוט מתי להתמקד בקלט הראשון, כדי להבטיח חוויה חלקה ואינטואיטיבית יותר.
חיפוש והכרה של עיצובי UX ידידותיים מבחינה קוגניטיבית, עם טבלאות וגרידים – פוסט ארוך ומקיף בסמשינג מגזין שמתאר את כל ההיבטים שאפשר להתחשב בהם כשמנסים להנגיש טבלאות. מדובר גם על הנגשה לכבדי ראייה, אבל גם לאלה שסובלים מעומס קוגנטיבי. למשל שימוש בפלטות צבעוניות (למרבה ההפתעה, הם מראים שלא תמיד מיעוט צבעים מקל על הקריאות), התייחסות לטיפוגרפיה (יש דברים שהם אומרים שלא צריך להתעסק איתם יותר מדי כי אין להם השפעה כה רבה), צורת הפריסה של הטבלה (למשל שעדיף לוותר על סימון גבולות של התאים, ולהפריד בין תאים באופנים אחרים). הרעיון המרכזי הוא שטבלאות מסוגלות להכיל מידע רב הדורש רמה גבוהה של עבודה קוגניטיבית, וליקויים קוגניטיביים הופכים אנשים לרגישים מאוד לאופן שבו המידע מוצג.
סרטון של שעה על איך לכתוב טקסט נגיש מבחינת ניסוח משפטים. כדי להנגיש טקסט כדאי לזכור את עקרונות למשל: משפטים בני 20-25 מלים, להעדיף מילים עם פחות הברות. ומתברר שלפחות באנגלית, יש כלי שמנתח את הרמה של הטקסט. השאיפה צריכה להיות שהטקסט יהיה ברמה של כיתה ט’ או פחות, כדי שקהל רחב יותר יבין את המדובר. הפוסט אומנם מדבר על אנגלית ומביא דוגמאות מאנגלית, אבל התיאוריה רלוונטית גם לעברית
***
הפוסט הזה קצר מרגיל, כי אלה הקישורים היחידים שעוד נותרו לי בענייני נגישות, וזה למעשה הפוסט האחרון שלי בטגרויה הזאת, לפחות לפי איך שדברים נראים כרגע.
בשנתיים האחרונות פניתי לכיוונים אחרים בפיתוח – שנה אחת השקעתי בעבודה על VR, לאחר מכן עברתי לפיתוח ב-Moodle בקמפוס אורט, ותוך כדי התעניינתי מאוד ב-AI ג’נרטיבי. התחומים האלו לא השאירו לי הרבה זמן להמשיך ולעקוב אחרי נושאים שפעם הייתי קרובה אליהם, וביניהם נגישות. היה לי עצוב ביום שבו הסרתי את המנוי האחרון שלי לניוזלטרים בנושאי נגישות, כאילו תם עידן.
לכבוד פוסט הסיום הזה עברתי על קטגוריית הנגישות בבלוג שלי, וכל צעד הזכיר לי את תחילת הדרך ואת התחנות המשמעותיות שבהן עצרתי מאז 2007. אחד המקורות הראשונים שלי – Roger Johansson באתר www.456bereastreet.com – היה עבורי מאגר של ידע והשראה, עם טיפים ודגשים על HTML, CSS, ו-JavaScript, בתקופה שהייתה לפני פריחת התחום. לצערי הוא הפסיק לכתוב ב-2016, ואני לא יודעת למה. נושאים מרכזיים שבהם עסקתי כללו בין השאר כתיבת טקסטים אלטרנטיביים, שלמרות כל העיסוק בהם, עדיין אני לא תמיד מרגישה בטוחה – איזה מזל שיש כיום AI שעוזר בהחלטה הזו.
במהלך השנים מצאתי את עצמי מרותקת גם לתחום של נגישות בטפסים ולאספקטים אחרים שהקלו על יצירת חוויות משתמש מכילות. התוכן שהכנסתי בלוג היה מבוסס על מה שמצאתי מעניין ומעשיר, לא רק חשוב ומחייב. תמיד חיפשתי קישורים ואתרים שהפכו את כללי הנגישות למשהו חי וצבעוני, כזה שמאתגר ומעורר חשיבה. אמנם חלק מהקישורים שהעליתי כבר אינם זמינים, אבל הרשמים שלי מהם נותרו כאן. תודה על הליווי במסע הזה – אני ממשיכה הלאה מבחינת תחומי עניין, אבל עדיין ממממשת נגישות באתרים שאנחנו בונים.
