הפוסט הזה שייך לבלוג שאני מאד אוהבת ושהזכרתי בעבר. כותב אותו רוג’ר גוהנסון, איש מאד נאמן לסטנדרטים, ומאד יקי בנשמתו (ושוודי במוצאו, אולי בגלל זה…).
הפוסט הזה התחיל מכך שהמחבר ראה קוד של תפריט נפתח במגזין Cap&Design, ומצא שם – לחרדתו הרבה – HTML לא וולידי, CSS בגוף ה-HTML, ו-JavaScript בגוף ה-HTML. לא עלינו.
בעקבות כך הוא החליט לכתוב בעצמו קוד נכון וולידי, שעומד בכללי הנגישות (כלל מאד חשוב אצל אדון ג’והנסון הוא: אי אפשר לבנות על קיומו של JavaScript אצל המשתמש. נקודה).
בעיני זה פוסט נעים לקריאה – זה כמו לראות תמונות של “לפני” ו”אחרי” – ה-HTML, ה-CSS וה-JS עוברים מטמורפרוזה, והתוצאה היא קוד נעים לקריאה, וביצוע נעים לעין.