אנחנו מדברים הרבה על שמישות, אבל חוץ מזה, יש עניין נוסף שכדאי לתת לו תשומת לב: נגישות.
“…המונח “נגישות באינטרנט” מעורר אולי בעיקר מחשבה על אוכלוסיות העיוורים והחרשים. אך הבעיה רחבה יותר…פרט לכבדי ראיה וכבדי שמיעה, אוכלוסיות אלו מונות אנשים מבוגרים, לקויי למידה, אנשים הסובלים מבעיות מוטוריות או בעיות קשר עין יד, עיוורי צבעים ואפילו עולים חדשים המתקשים בשפה – כולם גולשים פוטנציאלים שנאלצים למצוא אתרים חלופיים – או לוותר על חווית האינטרנט.
…
הפתרונות מגיעים בדמות של שדות עם שמות, תמונות עם טקסט חילופי, הודעות שגיאה תקניות והימנעות מאלמנטיים גרפיים כמו טכנולוגית פלאש או באנרים מהבהבים, כשאין בהם צורך אמיתי. למעשה, הסבירה גרטר, עיקר העבודה היא התאמת האתר לתקני ה-W3C. ההשקעה אם כך, היא מעריכה, לא צריכה להיות למעלה משני אחוז מתקציב פיתוח האתר. אך הרווח שבהנגשה גבוה הרבה יותר, מעבר לתנועה הגדלה שתזרום לאתר בעקבות הנגשתו, האתר יהפוך לשמיש ונוח יותר גם עבור מי שאינו סובל ממוגבלויות, והכי חשוב, אומרת גרטר – יהיה ידידותי למנועי חיפוש שכן גם גוגל, לדברי גרטר “הוא עיוור”.”