באחד הפוסטים של סקוט ברקן, מישהו כתב תגובה שסקוט החליט להפוך לפוסט קצרצר על איך ניתן להשתמש במתן מידע שגוי לשם מטרות טובות.
הנושא היה אמון בטכנולוגיה בכלל ובמפות בפרט, והמגיב נתן 2 דוגמאות שבהן מידע שגוי ניתן בכוונה, כדי לבדוק משהו אחר.
למשל, במפה שייצרה חברה מסויימת, הוא (המגיב) שם לב שבאזור מגוריו היה מצוין כאילו שני רחובות מחוברים זה לזה, למרות שבפועל זה לא היה כך. דבר זה סייע לאותה חברת ייצור מפות לבדוק אם מעתיקים מהם את המפה הזו.
או למשל, במדריך טלפונים אוניברסיטאי באוניברסיטה בה למד, היו משולבים שמות לא נכונים עם כתובות אמיתיות, וכתובות מומצאות עם שמות אמיתיים. זה נועד לעקוב אחרי מכירה של מדריך הטלפונים כרשימת תפוצה. כל פעם שהיה מגיע דואר ממוען לאחד השילובים הפיקטיביים, היה נשלח דואר למוען מאת עורך דין, שיפסיק מיד את השימוש במדריך הנ”ל.
ודוגמה שלישית נותן ברקן עצמו. היתהל הקת רוק שהיתה מכניסה בחוזה שלה עם אולפנים סעיף על העדר m&m חומים, כדי לוודא שכל הסעיפים בחוזה נקראו כראוי.
הפוסט, כאמור, הוא קצרצר, וכדאי לקרוא את הדוגמאות האלה במקור