מחשב ותאורה

את הפוסט הבא אהבתי בעיקר בגלל התמונה שהיתה שם (הלקוחה מהאתר הזה). רואים שטיחון רגליים שכתוב עליו:

You read my doormat.

That’s enough social interaction for one day

אבל מצד האמת, יש בפוסט הזהתועלת מלבד השעשוע הנ”ל. ג’ף אטווד מדבר על תאורה בעבודה – הן על תאורה בחדר, והן על בהירות המסך. בענין התאורה בחדר הוא האיר את עיני (יצא לי כפל לשון בלי שהתכוונתי…) לנקודה מאד מעניינת: גם אצלנו מתכנתים אוהבים לשבת בחושך. אני תמיד חשבתי שזו רק אני שלא אוהבת להדליק אור במשרד, אבל אחרי שהוא כתב את זה, גיליתי שגם המשרד של שאר המתכנתות חשוך, ואילו כל שאר חדרי הקומה (ונראה לי שגם הבנין) – מוארים באור יקרות… [מלבד חדרו של הבוס שלי. מעניין מה זה אומר עליו… ]
בענין בהירות המסך, אם למקד את דבריו: בהירות ברירת-המחדל של מסכים היא גבוהה מדי. כדאי להוריד אותה לרבע מהמקסימום.

כרגיל, ג’ף אטווד נכנס לנבכי העניינים בנושא, אז כדאי ללכת לקרוא