בפרק הזה אני מפרגנת לעמית להיות צודק (אבל שלא יתרגל); משפרת משהו באתר (ונהנית ממנו בעצמי); עושה עבודת נמלים שאף אחד לא ירגיש בה (אבל אני כן, וצריך לעשות אותה); שוב מעצבת לדפוס (אבל סוּפּר-בקטנה); לפני סיום – עצבים (אבל רק בלב); ולסיום – רגע נדיר של שביעות רצון מנִראות האתר.
פרק חדש בלילות כימים: פרק 46.3 – הצודק והצודקת, כרטיס לסרט, והעוגן המבאס.
***
הפוסט הזה הוא חלק מסדרה בשם לילות כימים שבה אני מתארת את עבודתי התחביבית על האתר של עמותת כמוך.
מוזמנים לקרוא את כל הפרקים כאן.
לפרק הקודם: לילות כימים: פרק 46 – בכל מקום שהם: בדואל, בפייסבוק ובטלפון
לפרק הבא: לילות כימים: פרק 46.6 – בלשוּת, נצחיוּת, לחץ וגבורה – עוד אוסף תחזוקה