כתיבת הפרק הזה הזכירה לי כמה טוב שאני לא אוהבת לדבר בטלפון.
הפרק ממשיך בהומאז’ למסודרוּת של עמית,
בפעם הראשונה שאני באמת מתרגזת על עמית (ולא סתם רוצה להרוג אותו, כמו אי אז בהתחלה)
בעצבים על פייסבוק (דווקא לא מצידי)
בהצעה הלצתית של צבעי הקשת
ביכולת המופלאה של עמית לקבל 6 הצעות עיצוביות ולבקש שביעית
וביכולתו, המוערכת לא פחות, להתנצל.
ומודעה רבה לאורייתא: החל מעכשיו, הפרקים יופיעו רק אחת לשבועיים, כדי לאפשר לי מרחב נשימה.
***
הפוסט הזה הוא חלק מסדרה בשם לילות כימים שבה אני מתארת את עבודתי התחביבית על האתר של עמותת כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים.
מוזמנים לקרוא למה החלטתי לכתוב את הסדרה, איך הגעתי לעמותה, ואת כל שאר הפרקים.
לפרק הבא: לילות כימים: פרק 31 – כותרת האתר לקראת טיול ולקראת שבת ושאר המועדים.
לפרק הקודם: לילות כימים: פרק 29.5 – כמוך וקוד פתוח.