לילות כימים: פרק 17.5 – להסתיר את כפתור הפרסום

גם השבוע חופשת חנוכה באתר כמוך, ואנחנו מתכבדים לנו בפוסט עם קוד.

אבל קודם, שעת סיפור.

את הפרקים של הסדרה הזו התחלתי לכתוב מזמן מזמן, בערך שנה לפני שהתחלתי לפרסם.
לוקח לי הרבה זמן לכתוב כל פרק, וגם אחרי שהם כתובים אני חוזרת ומשפצת אותם – מוסיפה, מוחקת ומזיזה. אחרי כל שינוי כזה אני לוחצת על כפתור “שמירת טיוטה” כדי לשמור את השינויים.
או לפחות אמורה ללחוץ על הכפתור הזה.

אז לא, זה לא פוסט על איך שכחתי ללחוץ על הכפתור ואיבדתי שינויים שלמים שעשיתי.
זה פוסט על איך פעם אחרי פעם, הייתי לוחצת בטעות על כפתור הפרסום במקום על כפתור שמירת הטיוטה.
אני לא חושבת שאני יכולה להעביר במילים איך הלב שלי היה צונח כל פעם שגיליתי שזה קרה. כי הבעיה הייתה לא רק שזה גרם לפוסטים לא מושלמים להתפרסם, שזו חצי צרה. הבעיה הייתה שכל מי שמנוי ל-RSS שלי, מי שמנוי לדף הפייסבוק של ליקוטי שיבולים (יש לי פרסום אוטומטי בדף כל פעם שמתפרסם פוסט חדש בבלוג שלי), ולפעמים גם מי שמנוי על רשימת התפוצה שלי (בתקופה ההיא היה נשלח דואל אוטומטי עם פוסט חדש לכל רשימת התפוצה שלי) היה רואה פתאום פוסט בנושא אתר של הומואים. ואנחנו מדברים על תקופה שבה אף אחד מהסובבים אותי לא ידע שאני עובדת על אתר של הומואים, והנושא רגיש מאוד ופחדתי פחד מוות מריקושטים, אז בטח שלא רציתי שייוודע לאנשים על זה רק בגלל פרסום שגוי בבלוג שלי.
(יש מצב שאתם מאלה שראו פרסום שגוי כזה. מעניין אותי מה חשבתם 🙂 )

העניין הזה של פרסום שגוי נמשך לא מעט זמן אבל על אף החרדה שתמיד תפסה אותי בגרון בשנייה הראשונה, לא עשיתי עם זה כלום. כי בד”כ הייתי קולטת את השגיאה אחרי כמה דקות, נלחצת-נלחצת-נלחצת, מחזירה מהר לטיוטה, ונרגעת. עד שלילה אחד, ממש לפני שהלכתי לישון, גיליתי שפוסט כזה היה גלוי במשך 7 שעות (!). זה גרם לי לחרדה איומה, גדולה מהרגיל, ואחרי שדמיינתי את כל התגובות השליליות שאני עשויה לקבל, ואחרי שמחקתי את עקבותיו (חוץ מאשר את הדואלים של רשימת התפוצה שלא היה לי איך למחוק אותם), החלטתי לטפל בעניין אחת ולתמיד.

הבנתי שמה שאני רוצה לעשות זה להסתיר את כפתור הפרסום כדי למנוע מעצמי אפשרות של לחיצה שגויה עליו. אבל לא רציתי לעשות את זה לכל הטיוטות שלי אלא רק לאלה המתוייגות “לילות כימים”. איך עושים את זה?

למרבה הצער אני לא זוכרת איפה חיפשתי ומי גילה לי את הקוד, אבל בסופו של דבר כתבתי את הקוד הבא, שמה שהוא עושה זה בודק את התגיות של כל פוסט במסך העריכה, ואם יש לו תגית של לילות כימים, הוא מכניס style לעמוד שמסתיר את הכפתור. כן, ה-ID של התגית הוא hard coded וזה מכוער, אבל לא מצאתי לנכון ליצור ממשק ניהול בשביל משהו כה קטן. מוזמנים לחלוק עליי בתגובות.

function leketshibolim_hide_publish_button_editor() {
    global $post;
    if (isset($post->ID)){
        $tag_ids = wp_get_post_tags( $post->ID, array( 'fields' => 'ids' ) );
        if (in_array(142, $tag_ids) && get_post_status( $post->ID ) == 'draft'){
?>
            <style>
                #publishing-action { display: none; }
            </style>
 <?php
        }
    }
}
add_action( 'admin_head', 'leketshibolim_hide_publish_button_editor' );

אז מה אני עושה כשאני בכל זאת רוצה לפרסם את הטיוטה? פותחת את ה-devtools ומעיפה את ה-display: none.

מהקוד הזה יצרתי תוסף (זה מה-זה לא מסובך ליצור תוסף. אני משתמשת ב-pluginception, ואז כל מה שאני צריכה לעשות זה להקליד את שם התוסף שאני רוצה ליצור, והתוסף נוצר מעצמו בצורה ניסית, אם גם בלתי מונחית עצמים) משתי סיבות:

1.  זה לא שייך לעיצוב ולכן זה לא מתאים בתבנית, מה גם שארצה את הפונקציונליות הזאת אם אחליף תבנית,
2.  אם פתאום אני חייבת לפרסם פרק מהסידרה ואני לא ליד מחשב והרי בטלפון אין לי devtools, אני פשוט מכבה את התוסף ואז הכפתור גלוי. פפאם!

ולהשומע ינעם.