אנליזת קוד ב-PHP – פוסט מ-Delicious Brains שנותן סקירה כללית על שימוש בניתוח קוד סטטי כדי לזהות שגיאות, לאכוף תקני קידוד (coding standards) ולזהות פרצות אבטחה אפשריות בקוד PHP ו-JavaScript. הוא מסביר את היתרונות של שימוש ב-type declarations. הוא מציג ארבעה כלים פופולריים עבור PHP, והם: PHPStan, Psalm, Phan ו-PHPStorm – כמו גם כלי ניתוח סטטיים של JavaScript כמו JSDoc ו- VS Code. שאר הפוסט מתמקד ב-PHPStan, ומסביר כיצד להתקין ולהשתמש בו עבור פרויקט. לבסוף, הוא מספק כמה משאבים ללמידה נוספת על ניתוח קוד סטטי.
מדריך אבטחה לוורדפרס – הפוסט הזה מתמקד ב-XSS (שזה ראשי תיבות של Cross-site scripting), ומסביר איך השימוש ב-Escaping functions צריך להעשות בזמן הפיתוח.
React למפתחי וורדפרס – מה צריך ללמוד ב-React כדי לתכנת איתו בוורדפרס, ורשימת המלצות לקורסים.
מעניין לקרוא על אתגרי תרגום בליבת וורדפרס – פוסט זה מתאר את הצעדים שננקטו לשיפור i18n ב-Jetpack, תוסף וורדפרס. הוטמעו פתרונות כגון שינוי שמות של קבצים, הגדרת תצורות ספציפיות, יצירת תוספים לניהול דומיינים של טקסט וטעינה עצלנית של חבילות Webpack, והתאמה אישית של כללי lint קיימים מ-@wordpress/eslint-plugin ו-wp-coding-standards/wpcs. פתרונות אלה עזרו לפתור בעיות כמו מתן שמות לחבילות JavaScript (או באנגלית bundle naming), אופטימיזציה של Webpack ששברה קריאות לפונקציות i18n, תרגומים משותפים של רכיבי React, חבילות Composer מצורפות שאינן נסרקות ומיפוי תחום טקסט בחבילות Composer.
איך להשתמש במיילצ’ימפ עם וורדפרס – מדריך צעד אחרי צעד, והמלצות לשימושים שונים בו. מהאתר wpbuffs.
איך ליצור טבלאות מותאמות אישית בשביל תוסף וורדפרס – הפוסט מתחיל במניית יתרונות וחסרונות של הוספת טבלאות לבסיס הנתונים של וורדפרס, ואחר כל מראה את הפקודות הנצרכות לשם כך.
ניהול בקשות AJAX ב- WordPress – יש כמה דרכים לטפל ב-AJAX בוורדפרס. הפוסט הזה מאתר Delicious Brains בוחן את היתרונות והחסרונות של שימוש ב-WordPress REST API, admin-ajax.php, ו-Must-Use Plugin לטיפול בבקשות AJAX בוורדפרס. הפוסט מספק Performance benchmarks כדי להמחיש את ההבדלים בין גישות אלה. המאמר גם מדגיש כיצד וורדפרס REST API הופך יותר ויותר פופולרי בקרב מפתחים וכיצד ניתן להשתמש בו ליצירת נקודות קצה (API endpoints) מותאמות אישית. בנוסף, המאמר דן כיצד מספר התוספים המותקנים עשוי להשפיע על ביצועי הבקשות האסינכרוניות.
הסבר מפורט ויסודי איך להכניס תוסף למאגר התוספים של וורדפרס – הוא מתאר את השלבים של יצירת חשבון WordPress.org, בחירת שם פלאגין ו-slug, אופטימיזציה של קובץ readme.txt, הוספת תמונות באנר ואיקונים לתיקיית ה-assets של התוסף ומתן תמיכה. הוא מדגיש את החשיבות של מתן תמיכה למשתמשים כדי להבטיח לתוספים יש דירוגים חיוביים ומשתמשים סומכים על הפלאגין.
Variable Inspector – תוסף שמאפשר לבדוק בקלות את משתני ה-PHP בצורה נקייה ויזואלית בדשבורד ב-wp-admin. הוא שואף להיות כלי פיתוח וניקוי באגים קל ושימושי.
אתר שמשווה בין תוספי וורדפרס – rtCamp השיקה כלי בשם WordPress Plugin Compare Project (WPPC) כדי לעזור למשתמשים למצוא את התוספים המתאימים לצרכים שלהם. WPPC מציג נתונים סטטיסטיים חשובים לגבי כל תוסף, כולל גיל, עדכון אחרון, מחבר, גרסה ודירוגים. הכלי מתרענן פעמיים ביום כדי להבטיח נתונים מדויקים. rtCamp מתכננת להרחיב את היכולות של הכלי כדי לכלול פרמטרים נוספים, כמו שפות נתמכות ואיכות קוד, כמו גם דפי פלאגין בודד וסינון תוצאות חיפוש. כלי זה יכול ללחוץ על מחברי התוספים לספק עדכונים ותמיכה עקביים יותר.
את הפוסט הזה עזר לי לכתוב fredo.ai, הבוט-עוזר-הווצאפ שלי. התקצירים שלו טובים.
