לפני כמה ימים סקוט מיצ’ל סיפר איך הוא אוהב להתאים את ה-IDE של Visual Studio באופן שנעים לו לעבוד. וזה עשה לי חשק גם לכתוב על ההתאמות שלי.
אז בניגוד לסקוט, לי לא אכפת מהרווחים הלבנים בקוד, אני הולכת עם ברירת המחדל של VS. נראה לי שגם שאר חברי הצוות שלי הם כאלה, ולכן לא נדרשות לי שום התאמות כשאני קוראת קוד של מישהו אחר.
אבל בנושא של פריסת החלונות ב-VS יש לי כמה העדפות ברורת. קודם כל, אני צריכה מרחב לכתיבת קוד. אני לא יכולה שיהיו חלונות מצדדי, מעלי ומתחתי (אלא אם כן הם רוצים להיות ה”עומדים” במחבואים…), כי אני מרגישה כלואה. לכן החלון היחיד הפתוח בעת כתיבת הקוד הוא חלון כתיבת הקוד. “חלונות העזר” מתחלקים לשניים: אלה שאני צריכה לפעמים – ואז אני גורמת להם להיות בלתי נעוצים (כלומר נגישים באמצעות טאבים); ואלה שאני לא צריכה בכלל – ואז הם סגורים לחלוטין.
החלונות הבלתי נעוצים שלי מתחלקים ככה:
בצד ימין יש לי את חלון solution explorer ו-Team Server. הטאבים שלהם הם בצד, ולא למטה, וכשהם פתוחים הם מסתירים זה את זה (כלומר אני יכולה לראות או את זה או את השני, לא את שניהם בבת אחת). אני שונאת כשהם פתוחים אחד מעל השני, כך שכל אחד מקבל רק חצי מהגובה של החלון. אני אף פעם לא צריכה את שניהם פתוחים ביחד, וכשאני צריכה אחד מהם, אני צריכה אותו במלואו.
את חלון ה-properties אני שונאת. נקודה. יש לו איזה באג שגורם לו להשאר פתוח גם כשאומרים לו להיות בלתי-נעוץ. אז אצלי הוא סגור לחלוטין (עונש!), ונפתח רק במקרים מיוחדים אם אין ברירה.
לעתים רחוקות אני צריכה את חלון Server Manager ו-tools, ואז הם נמצאים אצלי בצד שמאל.
למטה יש לי: חלון השגיאות, חלון הפלט (לפעמים אם הקומפילציה איטית מאד אני פותחת את זה כדי לראות את ההתקדמות שלה), חלון תוצאות חיפוש, וחלון השינויים הממתינים שלי (pending changes).
גם התאמתי את ה-VS כך שלא יתחיל עם ה-start page. ל-start page לוקח המון זמן לעלות, וזה גורם ל-VS להיפתח לאט. אצלי ה-VS נפתח עם חלון ריק (שרה פורד מסבירה איך לעשות את זה).
האמת היא שלא רק ב-visual studio יש לי העדפות. גם סדר החלונות הפתוחים אצלי ב-Windows – כלומר סדר ההופעה שלהם ב-Taskbar – די משנה לי. הראשון חייב להיות ה-Outlook. אחריו ה-visual Studio, ואחריו הדפדפן. אם יש צורך לפתוח SQL Managerment Studio – אז הוא בא אחרי הדפדפן. כל יישום אחר שבא אח”כ (למשל word או FTP או RDP) נפתח אחרי כל הראשונים, ונסגר מיד ברגע שמסתיים השימוש בו, כי ממש קשה לי עם הרבה יישומים ב-Taskbar, ומצד שני אני שונאת את הקיבוץ לקבוצות.
הסדר הזה מאד חשוב לי, עד כדי כך שאם אחד היישומים – שצריך להיות בין הראשונים – נסגר לי, אני סוגרת את כל שאר היישומים הפתוחים, ופותחת הכל מההתחלה לפי הסדר. כן, זה סוג של סטיה, אני יודעת.
אבל מתברר שאני לא היחידה עם הסטיה הזאת, כי התגלתה לי תוכנה חמודה וקטנה להפליא- וחינמית – בשם Taskbar Shuffle . התוכנה הזו מאפשרת להזיז יישומים ב-Taskbar. מעתה לא צריך לסגור יישומים שלא מסודרים לפי הסדר – אפשר פשוט לגרור אותם למקומם הראוי. יחי! הידד!
וואוו – התוכנה מעולה!
כמה מפתיע שמיקרוסופט לא מיישמים יכולת זו המערכת ההפעלה שלהם.
גם לי יש סטיה דומה לשלך ואני ממש מרגיש לא סוטה.
תודה וחג שמח.
אני מאד שמחה
גם לשמוע שיש עוד אנשים כמוני (אוקי, אני מוכנה לקבל שאולי זו לא סטיה 🙂 ), וגם לשמוע שהתוכנה הזו משמחת אותך.
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה