הפוסט הזה הוא אוסף קישורים שקשורים לעבודתנו כמתכנתים, בלי קשר לסביבה או שפה. ועם זאת, גם מי שאינו מתכנת, עשוי למצוא כאן מידע משעשע או אפילו מועיל, אם למשל נגזר עליו לעבוד עם מתכנתים.
מתכנתים מאבדים את משרותיהם ע”י התכנות שלהם עצמם – מאמר די ארוך אבל עם קישורים מעניינים למקרים בהם עובדים הצליחו ליצור סקריפט שמבצע את העבודה שלהם. בחלק מהמקרים העובדים מסתירים את זה מהמעסיקים כדי שלא יפוטרו כי תכלס כעת הם לא עושים שומדבר בעבודה (כאן מישהו שאל אם זה אתי), אבל המאמר מראה גם את הצד השני, שדווקא האוטומציה הזאת נזקפת לזכותו של העובד ומקנה לו אפשרות לעבוד פחות (באותה משכורת כמובן).
ראש צוות דיווה. שאלה ב-Stack Exchange של Workplace על ראש צוות שהוּנחת מבחוץ והתחיל לשנות את הרגלי העבודה. הצוות שלו חושב שראש הצוות מיושן (סולד מ-IDE-ים ומ-autcomplete), בעל הרגלי קידוד לא טובים (לא עושה refactoring), מייחס חשיבות לדברים שלא ברור שחשובים ללקוחות (עושה אופטימיזיית מהירות קנאית). השאלה ארוכה ומעניינת, ומפרטת בסעיפים את כל החסרונות בשיטות העבודה של ראש הצוות. אבל מלבדה יש גם תשובה מעניינת מאוד, וזו דווקא לא התשובה שנבחרה: המשיב עובר על כל סעיף שהועלה בשאלה. חלק מהסעיפים אכן בעייתיים בעיני המשיב (כמו חוסר נכונותו של ראש הצוות להשתמש ב-source control), אבל חלק הם עניין של טעם בעיניו (ראש הצוות כותב SQL במו ידיו). בעיניי זו הייתה הזדמנות מצוינת להסתכל על הרגלי עבודה במבט מבחוץ.
מאמר פוקח עיניים על עקרונות עיצוביים בסיסיים למתכנתים. לא ידעתי את חוק ה-9 בתמונות, ויש שם כמה כלי בחירת צבעים נהדרים (שבאותה הזדמנות הוספתי לכאן).
להראות קוד מונפש. בא לכם להציג קוד בהרצאה, ושייראה כאילו הוא נכתב תוך כדי ההצגה? הכלי הזה מקבל לתוכו קוד ויוצר הנפשה של כתיבת הקוד. מדליק ומשעשע.
מוסיקה שעוזרת לתכנת. המאמר הזה מציג סוגי מוסיקה שונים שמתאימים להשמעה ברקע בזמן התכנות. הוא גם פותח בהסבר החשיבות של מוסיקה בזמן העבודה. נותן רעיונות מעניינים.
זוכרים שפעם דיברנו על איך לצאת מ-Vim? אז הגר שילה כתבה פוסט “איך לצאת מ־Vim (ולמה לא)” שעונה בצורה יפה על שתי השאלות בכותרת. הבלוג שלה, שאליו הגעתי בעקבות המלצה של רחלי הוא תכנותי ומשעשע בוזמנית, וגם בעברית. השוטטות בו מומלצת. ועוד בעניין Vim, נתקלתי בפוסט חמוד שמסביר את היסודות של Vim (ולא, לא כל פוסט על Vim הוא חמוד. למעשה, די להפך).
אינפוגרפיקה של סוגי אנשים שקשה לעבוד איתם, ואיך להתמודד איתם. הסוגים מחולקים לתפקידים שונים, ובטח תוכלו למצוא כאן איזשהו סוג שאתם מכירים – ואולי אפילו את עצמכם 🙂 . התפקידים באינפוגרפיקה הזו הם: מנהלי מוצר, מעצבים, מנהלי פרויקט, מנהלי פיתוח, מתכנתים, ואנשי QA. הסוגים השונים הם למשל: במנהל מוצר – הדיקטטור, המְרָצה, ועוד; במנהלי פרויקט – האופטימי, הפסימי, המזמן פגישות; במתכנתים – הדיווה, החייל, האידיאליסט, ועוד (זו הקטגוריה שיש בה הכי הרבה סוגים). לחיצה על כל סוג אדם מביאה לפוסט שמתאר את הסוג הזה: מה הסיכונים בו, מה הסבירות “לתקן” אותו, מה הבעיה בו ומה הפתרון.
הפוסט הבא מלא פרגונים וקישורים לאתרים שונים בתחום הטכנולוגיה (וגם מעבר לזה) – למרות שאני לא מתחברת כל כך לציון השנה האזרחית, הפוסט של מעין אלכסנדר סיכומי שנת 2018 בבלוגים ואתרים עצמאיים ראוי לציון ולפרגון, ולוויתור על עקרונות למענו 🙂 . יש שם מכל טוב הארץ: בלוגים בנושאי טכנולוגיה, מדע וחברה, חברה אזרחית ושינוי חברתי, אקטואליה וחדשות, תרבות, אמנות ושאר רוח. יש לה גם קישורים לפוסטים שנותנים רעיונות לפרויקטים לשנה החדשה. זה לגזור ולשמור, לפַנות כמה ימים חורפיים ומתוקים, ולצלול במאורת הארנב שהיא פותחת פה.
אוסף תוספי קוד קטנים שאפשר לשלוף לשימוש בעת הצורך: תוסף JS שיוצר עמודה צדדית סטטית; ספריה שיוצרת גלילה; ספריה שיוצרת דמויות אוואטאר מראשי תבות; וכל מיני ספריות משנה לספריות מוכרות כמו React ו-Vue.
הי לאה, תודה על ההפנייה לפוסט סיכומי השנה שלי. אני מפרסמת אותו עם תחילת השנה האזרחית, כי אז אתרים בינלאומיים וחברות עולמיות מפרסמים את הסיכומים שלהם. יש גם גל באזור ראש השנה, אבל אני מתרשמת שאז הסיכומים יותר אישיים ומהורהרים.
שנת מס מוצלחת שתהיה 🙂
הי מעין, תודה! העונג כולו שלי. וברור, זה באמת הזמן של סיכומים בעולם, ולכן זרמתי 🙂
נהניתי להפליא מהפוסט על VIM.
אני ו VIM בברוגז, בעיקר בגלל חברי הטוב שמספק לי תמיכה במערכות יוניקס על בסיס שבועי. הוא חפר לי להשתמש בVIM ולא בpico כמו בן אדם נורמלי שלא יודע לזכור פקודות, ואמר לי לצאת ע”י esc, ואז :q. כאשר עשיתי את זה הופיעה הערה שזה בלתי אפשרי, והאם התכוונתי ל:q!, עשיתי את זה והלך תרגיל שעבדתי עליו במשך שעה.
מאז אני חושב שצריך להוסיף לפנות למל”ג ולהוסיף קורס חובה למהנדסים שעוסק בVIM, איך לצאת ממנו, ואיך לזכור בעל פה שמנווטים בעזרת מקשים חסרי פשר כמו ebhjkl ועוד אחד ששכחתי. קורס בudemy הוא בהחלט דבר נפלא.
אבל עם כל התלונות – יש לו copy-paste! זה היה חידוש טכנולוגי עצום ששינה לי את כל מהלך החיים! זה היה חידוש מרהיב, שהועיל לי בכל כך הרבה עבודה.
אורי, כיף לשמוע ממך.
אויש, רק מלקרוא אני מתבאסת על התרגיל שהלך לך 🙁 .
כן, Vim מאתגר. אני בתקופת הלימודים השתמשתי ב-emacs שזה חבר מאותו סוג, והיום משתמש ב-vim רק מעט. קורס בנושא זה רעיון מעניין!
וסחתין על הקופי פייסט. בהחלט מחלק את החיים ללפני ואחרי.
ניסיתי להשתמש בemacs, אבל לא הבנתי אך משתמשים בו, ואני לא מכיר באופן אישי אף אדם שמשתמש בו ויכול לעזור לי… המרצה שלנו השתמש בemacs כמה פעמים, והוא באמת מתעב את vim עוד יותר מאשר אנגלים, והוא צרפתי.
אני באמת כבר לא זוכרת איך משתמשים ב-emacs, אבל רק מוסיפה עוד אנקדוטה: נדמה לך ש-Vim גרוע? אתה יודע ש-Vim זה קיצור של Vi IMproved? העורך Vi, בערך בן תקופתו של Emacs, לא כלל תמיכה בעכבר ועוד כל מיני פי’צרים שנראים מובנים מאליהם, ואני זוכרת שכששמענו על Vim היו כאלה שממש הרימו את האף כי מי שהוא מתכנת אמיתי, עם סכין בין השיניים, לא צריך את כל ה”פינוקים” של Vim 😀 (במקרה שאתה ממש משועמם אני שולחת אותך לחפש בוויקיפדיה על Vi, יש שם חלק שמדבר על Vim). אז בתקופתנו לא הכרנו עדיין את vim (תקופתנו זה שנת 1995. לפי וויקיפדיה, Vi יצא בסוף שנות ה-70 ואילו vim יצא רק בסוף שנות ה-80 או תחילת שנות ה-90. זה כנראה היה חדש מדי בשביל להגיע לישראל, או לאוניברסיטת בר אילן, או אליי 🙂 ) והיו שהמליצו לי על Vi, אבל דבקתי ב-emacs כי זה מה שכל שאר הסטודנטים במחלקה שלי השתמשו בו, וצרת רבים וגו’.
וזהו, זה סוף ערב סיפורי לוחמים 🙂
לפעמים אני ממש שמח שנולדתי בשנת 2000, ולא למדתי בשנה הזאת. זה מאוד נוח, יש דברים שימושיים להפליא כמו kali, ממשק גרפי ( שאני כמעט לא משתמש בו בלינוקס, אבל אין דבר ), IDA וVS. אני אזכור זאת לפעם הבאה.
בחור צעיר, אל תדמה בנפשך להימלט שנות האלפיים מכל היהודים. גם אתה תמצא את עצמך יום אחד מדבר עם הדור הבא ומספר להם סיפורי “אנו באנו” כשהם עומדים נדהמים איך כלים כה פרימיטיביים היו הסטנדרט. מה אתה חושב, אני לא הרגשתי פריבילגית לעומת דברים שקרו בדור לפניי, כמו תכנות עם כרטיסי ניקוב, או מחשבים שתפסו חדר שלם? 🙂
וברצינות – כל הכבוד לך שאתה יודע להעריך את הכלים שיש היום, זה לא מובן מאליו. קיבלת חינוך טוב מהבית (ד”ש לאמא) 🙂 . זה סתם גורם לי להרגיש ממש זקנה 😀