על אודותיי

על הבלוג

הבלוג הזה התחיל כתוצאה משיטוטיי ברשת במסגרת עבודתי כמתכנתת אינטרנט, והיו לי 3 סיבות להקמתו. הראשונה הייתה שרציתי מקום לאסוף בו את כל הקישורים למאמרונים שמצאתי ברשת במגוון תחומי הפיתוח לאינטרנט שאני עוסקת בהם: קוד צד-שרת; קוד צד-לקוח; ועניינים חוצי קוד – שמישות, נגישות, התאמה לדפדפנים. הסיבה השנייה הייתה שרציתי לבצע בדיקת היתכנות על מערכת ניהול התוכן שפיתחנו וסיפקנו לבתיה”ס שלנו במסגרת תפקידנו במו”פ של רשת אורט, ולראות אם אפשר לנהל בה גם בלוגים. זה היה ב-2007 והבדיקה הצליחה, אבל מאז כבר סגרנו את המערכת ההיא ועברנו לוורדפרס, וכך גם הבלוג שלי. פועל יוצא מ-ב’ – והסיבה השלישית לפתיחת הבלוג – הוא להתנסות במערכת שלנו בתור משתמשת, ובכך לחוות אותה כמו הלקוחות שלנו. קוראים לזה Eating your own dog food, וגיליתי שבהחלט יותר מדרבן לתקן באגים ולפתח פיצ’רים חדשים כשחווים באגים וצרכים בתור משתמשת, מאשר סתם בעקבות בקשות או תלונות של לקוחות… (זה היה נכון לגבי המערכת שפיתחנו, ונותר כך גם לגבי וורדפרס)
עם הזמן התחלתי גם לכתוב פוסטים על קוד שאני כותבת. אני אוהבת לספר קצת מסביב – למה הייתי צריכה את הקוד, אילו טעויות עשיתי, מה חשבתי שיעבוד ולא עבד, ועוד. שלא יהיה משעמם.

הבלוג עבר כמה גלגולים מבחינת המערכת עליה הוא בנוי, מבחינת העיצוב, ומבחינות תפקודיות. אם זה מעניין אתכם, אפשר לקרוא על ההשתלשלות ההיסטורית של ליקוטי שיבולים מאז ועד היום בתגית על ליקוטי שיבולים.
השם ליקוטי שיבולים הוא שילוב של של הומאז’ לניק שפעם היה לי, והגדרה של הבלוג הזה: פעם מזמן, כשבאינטרנט לא היה מקובל להזדהות בשמות אמתיים, הייתי משתתפת בפורומים וקוראת לעצמי שיבולת; והבלוג הזה הוא ליקוטים של דברים שאני פוגשת ברשת; וליקוטי שיבולים נשמע שם כזה רומנטי (וקצת מטעה בתור שם של בלוג תכנותי…), אז החלטתי שאלה אחלה סיבות לקרוא לו ככה.

הבלוג הוא חלק מקהילת החממה לבלוגים.

מה כדאי לקרוא בבלוג?

אם אתם מתכנתים, אולי יעניין אתכם לקרוא פוסטים על קוד שכתבתי – הם נמצאים בתגית עשיתי במו ידיי. אני כותבת גם (בעצם בעיקר) על פוסטים מקצועיים שקראתי, תחת התגית ליקטתי מהרשת, בנושאים FED, וורדפרס, מוודל. בנוסף לזה יש פוסטים על  PHP, תכנות באופן כללי, ודוט.נט (לצערי בקטגוריה האחרונה הפוסטים כבר די ישנים כי אני כבר לא כותבת בסביבה הזאת). יש לי גם סדרת פוסטים על אתר שתכנתּי בהתנדבות. אולי גם תרצו לקבל רעיונות אילו ניוזלטרים מקצועיים כדאי לקרוא.
אם אתם בענייני אינטרנט אבל לא דווקא תכנות, אולי יעניין אתכם לקרוא על  שמישות, או על דברים שקורים באינטרנט, או פוסטים של אחרים שתרגמתי (באישורם כמובן).
אם מעניינים אתכם כנסים שהרציתי בהם אז תגית “כנסים שהרציתי בהם” מאגדת אותם, ואם על כנסים שרק הייתי בהם, שניים מהגדולים הם כנס סמשינג מגזין ב-2014 וכנס YGLF ב-2016.
ואם סתם מעניין אתכם לקרוא על דברים שלא קשורים לא לאינטרנט ולא תכנות, אתם יכולים לקרוא על החוויות שלי משני קורסים אינטרנטיים ענקיים שהשתתפתי בהם, על ספרים שאהבתי, או כל מה שנכנס תחת הכותרת “החיים, היקום וכל השאר“.
יש נושאים שמצדיקים סדרת פוסטים, ואת כל הסדרות שכתבתי אפשר למצוא כאן.

עליי

השכלה: תואר ראשון בכלכלה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, סיון תשנ”ז, יוני ’97.

מה אני עושה באורט:  בתשס”ה (2005) התחלתי לעבוד ביחידת טכנולוגיות אינטרנט במו”פ של רשת אורט כמתכנתת ASP.NET. לאחר שנתיים עזב ראש הצוות / CTO שלנו, ואני התבקשתי למלא את מקומו. הקידום הזה לא היה טבעי לי, מאחר שאני יותר אוהבת לתכנת מאשר לנהל צוות, אבל בכל זאת החלטתי לקבל את המינוי, ולו כדי להתנסות בתפקיד הזה. לאחר שנתיים בתפקיד ראיתי שאינני נהנית ממנו, והתפקיד עבר בין כמה אנשי צוות עד שגייסנו אדם ייעודי לתפקיד ה-CTO. כך חזרתי לתפקידי כמתכנתת. בשלב הזה התפתחנו יותר לכיוון ה-open source, והיום אני מתכנתת גם ב-PHP, וכן שפות Front End. אפשר לראות אתרים שהשתתפתי בפיתוחם באתר הצוות. לימים ה-CTO הזה התקדם ונהיה מנהל היחידה שלנו ובינתיים לא נמצא CTO מחליף. פה ושם נעזרים בי בדברים שדורשים מעט יותר ותק אבל בגדול אנחנו פשוט מתפקדים ללא CTO.

משהו שנותר איתי מתקופת הלימודים: בשנה א’ של התואר, קיבלנו באחד הקורסים תרגיל: לכתוב תוכנית שתקבל קלט של מחרוזת, ותזהה אם מדובר בפלינדרום. לכאורה, לא משימה מסובכת מדי (במיוחד בימינו), אבל האתגר היה שהתבקשנו לתכנת את התכנית הזאת באסמבלר… מאז, הנושא של זיהוי פלינדרומים מלווה אותי. זה קורה בעיקר תוך כדי נהיגה כאשר פתאום קופצים לנגד עיני מספרי מכוניות פלינדרומיים. בהתחלה זה היה חסר תועלת – כשהיינו נוסעים כל המשפחה, הייתי לפעמים אומרת “אוי, הנה פלינדרום”, אבל עד שכולם הסתכלו, המכונית כבר נעלמה… אך היום, עם פרוץ עידן המצלמות אפשר לתעד את הפלינדרומים, ומהרגע שגילינו זאת, חיפוש פלינדרומים הפך להיות ספורט משפחתי. בעלי החל לאסוף את כל תמונות הפלינדרומים שאנחנו מוצאים (זהו אוסף חלקי בלבד), והצלחנו אפילו להדביק בני משפחה מורחבת – כך אחייני העלה ליוטיוב סרטון של כל הפלינדרומים שהוא מצא!

רוצים לכתוב לי משהו בפרטי?

כתובת הדואל שלי היא leac ב-ort.org.il.

פעילה ב: