המילה “נחמד” וכוחו של סימן קריאה
למה בהתחלת ימי האתר שמרתי על אלמוניות ואחר כך ויתרתי עליה
לעומת פעמים רבות שעמית מבקש ממני דברים, יש פעמים שהוא לא, ואיך אני מתמודדת עם זה
מדגם מייצג של למה שיחות טלפון כל כך מציקות לי
ונקנח בתכתובת אסוציאטיבית ומתפתלת. לא היו הרבה כאלה, וטוב שכך 🙂
פרק 36 – אלמוניוּת, בקשות (או שלא), תיאומים, ושאר ירקות
***
הפוסט הזה הוא חלק מסדרה בשם לילות כימים שבה אני מתארת את עבודתי התחביבית על האתר של עמותת כמוך.
מוזמנים לקרוא את כל הפרקים כאן.
לפרק הקודם: לילות כימים: פרק 35 – בקטון החל ובגדול כילה
לפרק הבא: לילות כימים: פרק 36.5 – ולפעמים החגיגה יוצאת להפסקה (שוב)